א.ל. נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

מונחת לפניי בקשה מטעם הנתבעת, לפי הוראת סעיף 6ב בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית שבמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וכן להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לבדיקת מצבו הרפואי של התובע.

רקע וטענות הצדדים

התובע, יליד שנת 1974, נפגע בתאונה שאירעה ביום 12.3.2014 (להלן: "התאונה"). לפי גרסת התובע, בהיותו נהג אוטובוס, בעת העלאת נוסעים, נוסעת נפלה בעת העלייה לאוטובוס. התובע שניגש לסייע לה, החליק ונפל. התובע נפגע, כך לטענתו, בגבו, ובראשו וכן בחלקים נוספים בגופו.

הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת החבות והן בשאלת אומדן הנזק.

התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה, בתחום האורתופדי, בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני, זאת בהתאם להוראת סעיף 37(7)(א) בתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

בבקשתה להבאת ראיות לסתור, על צרופותיה, טוענת הנתבעת בין השאר, כי הוועדה הרפואית במל"ל לא היתה מודעת לקיומו של חומר רפואי בעניינו של התובע שבו ניתן ללמוד כי התובע התלונן "מזה שנים" על כאבי גב וכי תועדו הגבלות תנועות בגב. עוד טוענת הנתבעת כי הוועדה הרפואית לא היתה מודעת גם לכך שהתובע היה מעורב בעבר בתאונת דרכים בשנת 2008, שבה נפגע בין השאר, בגבו.