ת"א 35709-07-14 לוי נ' כפר נוער חקלאי

בהמשך לבקשת הנתבעת לשינוי סכום הערובה- אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

בהחלטה בענין צו המניעה, בית המשפט התייחס לענין סכום הערובה אשר נקבע:

1. בא כח המשיבה עתרה להעמדת הערובה על סך של 300,000 שח. בא כח המשיבה התייחסה לתקופה שבה לא משלמים בני הזוג שכירות (למשך שנתיים ). אצין כי בפועל לא משולם שכר דירה מהשוכר לידי העמותה אלא מדובר בשווה ערך לתשלום השכר אותו אמור לקבל האברך המלמד אשר מתומחר באי תשלום שכר הדירה. המשיבה הפנתה לאמירת המבקשת בתצהירה לפיה שווי שכר עבודה בגין לימוד מר לוי במוסד זהה עומד על סך של 4,500 שח (סעיף 5 לתצהירה). וכן למסמך ו' (שהובא על ידי המבקשת, הסדר פשרה עם אחד האברכים במסגרת תביעת הפינוי ) שם הוסכם כי השכירות עומדת על סך של 3,000 ₪.

    

   בא כח המבקשת טען כי יש מקום להסתמך על פסק הדין משנת 2011 שם נאמר כי סכום השיפוי שניתן לאברכים עומד על סך של 1500 שח. הסכום נועד לסייע לתשלום שכר דירה ולא בהכרח מלמד על סכום שכר הדירה. בסיכומים טען בא כח המבקשת כי בפועל שולם סך של 250 שח בגין שכ"ד אולם לא הובאה על כך כל ראיה ואף לא הוצהר על כך בתצהיר המבקשת.

   המשיבה כמי שעתרה לערובה משמעותית לא עמדה בנטל להביא ראיות בדבר גובה דמי השכירות העתיידים. אף המצהיר מטעמה אינו מתייחס לכך בתצהירו. אולם, מקבלת אני את הטענה כי ניתן לראות במסמך ו' אינדיקציה לסכום השכירות, תוך שהבאתי במכלול שיקולי את טענות בא כח המבקשת בהקשר זה.

2. בא כח המשיבה טענה כי יש להבטיח חובות לרשויות שאינן משולמים על ידי המשיבים. ולזמן הכרוך בניהול ההליך (המוערך על ידיה לשנתיים). המשיבה לא הוכיחה קיומם של חובות לרשויות של המבקשת ובעלה וכן את אומדן החבות. אולם, אני מקבלת טענתה כי יש להתחשב בטענות אלה בקביעת סכום הערובה, ועל בית המשפט להעריכם בדרך של אומדנה. ביחס לטענה של חובות העבר של המבקשת ובעלה כנגד המשיבה– איני מקבלת הטענה שיש להתחשב בכך מאחר שבמסגרת בחינת שיקולי הצו הזמני בית המשפט בוחן את הנזק העתידי הצפוי עקב הקפאת המצב.

3. אצין כי בית המשפט שקל במסגרת החלטתו את טענת בא כח המבקשת כי המבקשת ילדה אך עתה ואת טענת בא כח המבקשת כי אין למבקשת יכולת להציב סכום ערובה גבוה בשים לב לכך שמדובר ברעייתו של אברך.