ת"א 35648-11-13 ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן בע"מ נ' שוורץ

1.התובעת היא חברה שעוסקת בהפחתת ארנונה שמוטלת על מחזיקי נכסים.

לטענת התובעת, ביום 9/8/10 נחתם בינה ובין הנתבע הסכם, שלפיו התחייבה לתת לנתבע שרותי בדיקה לחיובי הארנונה ולחיובים נוספים. הנתבע מצדו התחייב לשלם לה, בתמורה להפחתת החיובים האלה, סכום השווה ל- 45%, מכל סכום שיופחת מחיוביו בעקבות בדיקתה.

לטענת התובעת, בתום בדיקות ופעולות נוספות שעשתה, עלה בידה להגיע להסכם מול הרשות המקומית ומכח אותו הסכם היתה אמורה להתבצע הפחתה בחיוביו של הנתבע. אמנם, לטענת התובעת, הנתבע בחר שלא לחתום על ההסכם ואולם אין בכך כדי לפטור אותו מחיובו לשלם לה. לטענתה, בהתאם לסעיף 1 (ד) (ג) להסכם, עליו לשלם גם אם בחר שלא לממש את זכויותיו להחזרי התשלומים או להפחתת המיסים.

2.מאחר שהנתבע לא שילם לתובעת את הסכומים שלטענתה מגיעים לה, הוגשה תביעה זו. בתביעה טוענת התובעת כי שכר טרחתה, שחושב לפי ההסכם שאליו הגיעה עם העירייה מחד, ולפי ההסכם עם הנתבע מאידך, עולה לכדי 134,477 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

3.הנתבע מכחיש את כל טענות התובעת. לטענתו, אין כלל יריבות בינו ובין התובעת שכן העסק, שאת חיוביו בדקה התובעת, אינו מוחזק על ידו אלא על ידי חברה בע"מ. הנתבע טוען אפוא כי ככל שמגיע לתובעת תשלום כלשהו, עליה לתבוע את החברה המחזיקה בנכס, ולא אותו.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובעת לא השקיעה עבודה או מאמץ כלשהו, למעט משלוח מכתבים בודדים. הנתבע הכחיש גם את זכאותה של התובעת לתשלום, שכן ההסכם שצורף לכתב התביעה לא אושר, לטענתו, על ידי העירייה.

4.בסיכומיו הוסיף הנתבע וטען גם כי אין מקום לחייב אותו מכח ההסכם שצורף לתביעה וזאת מן הטעם שההסכם נשלח אליו בפקס ונחתם על ידו, מבלי שהוא קרא את ההסכם או הבין את מהותו. משכך, לטענתו, לא היה למעשה מפגש רצונות וההסכם בטל.

טענה זו של הנתבע היא בגדר הרחבת חזית ודי בכך כדי לדחותה.

5.מעבר לכך, הטענה כפי שנטענה בסיכומים נטענה באופן סתמי וגם מן הטעם הזה יש לדחותה.