ע' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'

התובע, יליד 1988, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בשתי תאונות דרכים, הראשונה ביום 18.6.2012 (להלן: "התאונה הראשונה"), והשניה ביום 6.3.2014 (להלן: "התאונה השניה"), ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

התאונה הראשונה

דר' דוד אדיבי, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו בתאונה הראשונה. מחוות הדעת הראשונית מיום 3.6.16 עלה כי התובע נחבל בתאונה בכתף ימין ובגב. US ומיפוי עצמות תקינים. אין ממצאים נוירולוגיים. פענוח CT הצביע על ממצא ניווני שאינו קשור לתאונה.עם זאת, התאונה גרמה להחמרה בכאבי הגב התחתון, בשיעור של 5% בהתאם לפריט 35 (1) (א-ב) לתוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז 1956. עוד נקבעה תקופת אי כושר של חודש וחצי. בתשובה לשאלות הבהרה מיום 4.7.16 ומיום 23.11.16, הבהיר המומחה כי מדובר רק בהחמרה בצורה קלה מאד של מצב קודם ולכן קבע רק 5% נכות. עם זאת, אחרי שקיבל בדיקות CT נוספות שלא עמדו בפניו בעת מתן חוות הדעת הראשונה, מצא כי יש מקום להוסיף 3% נכות בגין מגבלה בתנועות כתף ימין, עקב הגבלות תנועה בסיבוב הפנימי של הכתף ורגישות ממוקדת בגיד הדו-ראשי הימני. בס"ה מדובר אפוא בנכות בשיעור 7.85% כתוצאה מהתאונה הראשונה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, את השיקולים הבאים: מדובר בנכות כוללת של 7.85% בכתף ובגב התחתון, על רקע נכות קודמת ; התובע טען כי לפני התאונה הראשונה החל בעבודה בשכר מצופה של 6,000 ₪, אולם טרם קיבל שכר. לאחר התאונה עבד בשכר של 5,000 ₪ לחודש והיום עובד כעצמאי ומרוויח כ 11,000 ₪ לחודש ; הנתבעת 1 טענה כי מדובר בתחשיב מוגזם ומופרך לנכות של 7.85%, כאשר בפועל התובע רק השביח את השתכרותו לאחר התאונה, לא הוכיח הפסדים לעבר, ולעתיד המגבלה איננה תיפקודית, כפי שהוכח מהשבחת שכרו לאחר התאונה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 14,500 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 7,500 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעתיד – 60,000 ₪ (בערך מחצית מחישוב ארית' לפי 5,000 ₪ לחודש בתוספת 12% בגין הפרשות).

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 15,000 ₪.