ת"א 35512-12-10 אורבינו ואח' נ' חב'ק לביטוח בע"מ ואח'

לפני בקשה לבדיקה נוספת של התובע על ידי המומחה בתחום הראומטולוגיה ולמינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי.

לאחר נתתי דעתי לטעות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אומנם חוות דעת של המומחה בתחום הראומטולוגיה ניתנה לפי מספר שנים אולם הוא נחקר בבית המשפט לאחרונה, בחודש מרץ 2014, ובמהלך עדותו התייחס בהרחבה למצבו של התובע לרבות הקשר הסיבתי בין מצבו לבין התאונות מושא התביעה, ואינני רואה טעם או צורך בהרחבה נוספת בסוגיה זו, במיוחד לנוכח השלב המתקדם שבו נמצא המשפט.

אשר למינוי מומחה נוסף הרי: "..נפסק לא פעם, כי מינוי מומחים בתחום השיקום או הרפואה התעסוקתית, יעשה רק לאחר שבית המשפט השתכנע שאין בידו הכלים לקבוע את טיבה של המגבלה התפקודית שהנכות גורמת לתובע, בין אם הדבר נובע מאופי הנכות (או מכלול הנכויות והזיקה ביניהן), ובין אם הדבר נובע מאופיו של העיסוק בו מדובר (ראו, למשל, העניין שהוגדר על ידי בית המשפט כמקרה חריג, שנדון בבר"ע (מחוזי-ת"א) 2818/01 בלחסן נ' ברבי, 25.3.02). המציאות מלמדת, כי במרבית המקרים יכולים המומחים בתחומי הרפואה הספציפיים לחוות דעה גם בהקשר להיבטים התפקודיים של הנכות, כשלצורך קביעת ממצאים בסוגיה זו יכול בית המשפט להתבסס גם על יתר הראיות המוגשות לו, כמו גם על השכל הישר וניסיון החיים.

...

מינוי מומחה תעסוקתי בשלב בו נמצא ההליך דנן, עלול להימצא מיותר ובכך להגדיל שלא לצורך את עלויות ההתדיינות ולסרבל את ההליך מעבר לנדרש. מינוי כזה בשלב הנוכחי עלול להתברר כלא יעיל, אף אם בסופו של דבר יתברר שקיים צורך במינוי האמור, שכן עתה לא ניתן יהיה להציג למומחה את מסכת העדויות בכל הנוגע לאופייה וטיבה של עבודת המשיב, כדי שהמומחה יוכל להעריך, תוך התייחסות לנתונים הספציפיים למשיב, את המגבלות התפקודיות שהנכות גורמת למשיב (אם בכלל)". בר"ע 674/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב נגד עמויאל (פורסם בנבו).

לנוכח הדברים הנ"ל אינני ראוה מקום למינוי מומחה תעסוקתי בנסיבות המקרה.

ניתנה היום, י' חשוון תשע"ה, 03 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: