ת"א 35485-09-14 הורביץ נ' מועצה מקומית מגדל

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית; התיישנות; העדר יריבות וחוסר תום לב.

פרשת התביעה:

1.עסקינן בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי גב' רבקה הורוביץ (להלן: "התובעת"), כנגד הנתבעת - מועצה מקומית מגדל (להלן: "הנתבעת"). סכום התביעה הועמד על הסך של 220,000 ₪ המהווה סך הכספים שנגבו על ידי הנתבעת מן התובעת, שלא כדין, תוך פגיעה בשמה הטוב של התובעת וגרימת נזק אישי ותדמיתי לזו.

מעיון בכתב התביעה עולה כי התובעת, בת 85 תושבת המושבה מגדל מזה כ 62 שנה, הינה דמות ציבורית המוכרת במושבה ונמנית על מכובדיה. בבעלות התובעת שטחים חקלאיים הנמצאים בתחום המושבה, בצד המזרחי המהווים חלק מחלקות הידועות בשם "חלקות במקטע חוף".

2.במסגרת תביעתה ציינה התובעת כי, במהלך חודש 11/2009 נשלח אליה על ידי הנתבעת מכתב דרישה לתשלום היטל מים וביוב עבור החלקות הנמצאות בבעלותה במקטע החוף. במכתב הדרישה, כך נטען, נעדרו פרטים מהותיים וביניהם זכות האזרח להגיש ערר על דרישת התשלום.

דרישת תשלום מתוקנת, טענה התובעת, נשלחה אליה במהלך חודש 2/2010. גם במכתב דרישה זה כקודמו נעדרו פרטים ואינפורמציה חשובה על אפשרות ערר.

3.ביום 9.7.2010 נשלח אל התובעת מכתב התראה "לפני נקיטת צעדים משפטיים". לתובעת נודע על מכתב זה רק לאחר שנפתח נגדה הליך בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, ולאחר שפנתה למועצה לבירור הסוגיה הנ"ל וזאת במהלך שנת 2012.

עוד עולה מכתב התביעה כי, הנתבעת חייבה את התובעת בתשלום סכומים שלא כדין ובחוסר סמכות.

לשיטתה של התובעת, כחודשיים בלבד לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ נגדה, וליתר דיוק ביום 25.6.2012, ניתן פסק דין הקובע כי אפליית מקטע החוף מצדיקה ביטול דרישת תשלום הנוגעות להיטל ביוב בגין מכון טיהור שפכין.

4.ביום 27.9.2012 הטילה הנתבעת, הגבלות על התובעת בגין חוב בסך של 127,775.62 ₪, זאת לאחר שנקבע בערכאות השיפוטיות המוסמכות כי דרישות התשלום בגין טיהור מי שופכין אינן חוקיות. התובעת ידעה על קיומה של הגבלה זו לאחר שקיבלה טלפון, מפקידת בנק בו מתנהל חשבונה.

ערעור שהוגש על ידי הנתבעת לבית המשפט המחוזי בנצרת על פסק הדין האמור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 15.2.2013, וחרף דחייתו הנתבעת שבה והטילה הגבלות על התובעת בגין חובה הנטענת, זאת חרף העובדה שהתובעת שילמה לנתבעת על חשבון חובה את הסך של 82,322 ₪.

5.בתביעתה זו, עתרה התובעת מבית המשפט לחייב את הנתבעת להשיב לה את הכספים שנגבו ממנה על ידי הנתבעת שלא כדין. בנוסף, התובעת עתרה לפסיקת פיצויים בגין הפגיעה בשמה הטוב; עוגמת הנפש שנגרמה לה מהתנהלות הנתבעת וכן פיצויים בגין התנהלותה הרשלנית של הנתבעת.

טענות הנתבעת: