נ.א.מ (קטין) ואח' נ' הסתדרות מדיצינית הדסה

פתח דבר

התביעה שבנדון ידעה טלטלות רבות ולוותה בהליכים רבים ובלתי שגרתיים, מתוך שכך יובא להלן, בקיצור מילין, תיאור ההשתלשלות הדיונית ורק לאחריה יובא התיאור העובדתי של סדר האירועים נושא התביעה עצמו ופירוט טענות הצדדים.

ראשיתם של דברים בתביעת נזיקין שהוגשה ע"י התובעים, קטין והוריו, בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך מעקב ההריון עם הקטין ובהליך הלידה עצמו אשר בעטיין, כך על פי הנטען, נולד התובע 1 (להלן – הקטין או התובע לפי העניין) כשהוא סובל מפגיעה נוירולוגית רב מערכתית, לרבות אנצפלופתיה ושיתוק מוחין .

בראשיתה הוגשה התביעה הן כנגד קופת החולים המאוחדת (להלן- קופת החולים), בה הייתה התובעת 2 (להלן -התובעת) חברה בעת ההריון נושא התביעה, וכנגדה נטען, בין השאר, כי בשל ניהול לקוי של מעקב ההריון נולד התובע במומיו, והן כנגד הנתבעת – הסתדרות מדיצינית הדסה, המנהלת והבעלים של בית החולים הדסה עין כרם (להלן- הדסה), אשר הצוות הרפואי בו טיפל בתובעת במהלך ההריון והלידה עצמה ולגביו נטענו טענות של רשלנות רפואית עובר ללידה ובמהלכה.

והנה אחר שהושלם לכאורה שלב הראיות והצדדים אף הגישו את עיקר סיכומיהם (זולת סיכומי תשובה מטעם התובעים), פנה ב"כ התובעים בבקשה חריגה לבית המשפט ובה עתר להוסיף ולזמן עדים שונים לצורך חקירתם פעם נוספת וכן לצורך גילוי מסמכים שונים באמצעותם. הורתה של הבקשה בכתבה שפורסמה באתר news1 במסגרתה צוין כי הגיעו לידי העיתונאי, כותב הכתבה, מסמכים אשר נשלחו ע"י ב"כ הדסה ללשכה המשפטית של הדסה ומבטחתה, ובכלל זה מכתב הערכת סיכון שנשלח ע"י באת כוח הדסה לשולחתה ואשר עולה מהם, לכאורה, כי הדסה ניסתה להסתיר פרטים ועובדות אשר יש בהם ללמד על התרשלותה בכל הקשור להולדת הקטין, מתוך שכך עתר ב"כ התובעים, על אף שבשלב זה, כאמור, כבר הוגשו עיקר סיכומי הצדדים, לחייב את ב"כ הדסה בגילוי המסמכים נושא הכתבה וכן להוסיף ולאפשר לו חקירה נוספת של עדים שונים לצורך בירור העולה והמשתמע מתוך אותה כתבה, וזאת על מנת שלפני בית המשפט יעמדו כלל העובדות הנדרשות לנדון קודם לכתיבת פסק דינו.

בהחלטתי מיום 29.6.17 קיבלתי הבקשה באופן חלקי - מחד דחיתי את בקשת ב"כ התובעים להגיש כראיה את מכתב הערכת הסיכון שנשלח ע"י ב"כ הנתבעת למרשתו וזאת מטעמים של חסיון עו"ד - לקוח וחסיון מסמכים משפטיים, ומאידך, על אף שהצדדים כבר הגישו סיכומיהם, התרתי את זימון המיילדת, הגב' ורה יגוטקין, והמומחה בתחום המיילדותי מטעם הדסה, פר' אוהל גונן, לצורך חקירתם פעם נוספת על מנת לעמוד על משמעות הנטען בכתבה הנזכרת. בקשת רשות ערעור שהוגשה ע"י ב"כ התובעים על החלטתי זו נדחתה ע"י בית המשפט העליון (רעא 6171/17 - פלוני נ' קופת חולים מאוחדת, (2017)).

אלא שאף אחר חקירת העדים הנזכרים לא תם הפרק הדיוני בנדון. ביום 18.10.17 שב ב"כ התובעים והגיש בקשה נוספת, כאשר הפעם עתר לצירוף חוות דעת מומחה מטעמו בנוגע לתוחלת חייו של הקטין. ודוק, ב"כ התובעים לא צירף לכתב תביעתו חוות דעת בעניין תוחלת חייו של הקטין וכל שעמד לפני בית המשפט בשלב זה היו חוות דעת מטעם קופת החולים והדסה אשר קבעו כי תוחלת חייו של הקטין קצרה ביותר ויש להעמידה עד לגיל 20 לערך. ב"כ התובעים היה מודע לעיתוי המאוחר בו בחר להגיש בקשתו זו ואולם לדבריו התקיים שינוי נסיבות שעיקרו הצלחת טיפול תרופתי להפסקת האפילפסיה ממנה סבל הקטין, עניין שלטענתו יש בו להשפיע באופן ממשי על תוחלת חייו ומתוך כך באה בקשתו הנזכרת.

על אף האיחור הרב בהגשת הבקשה ונוכח מצבו ופגיעתו הקשה של הקטין, התרתי לב"כ התובעים, בהחלטתי מיום 16.11.17, להוסיף ולהגיש חוות דעת מטעמו לעניין תוחלת חייו וכן התרתי לנתבעים אותה עת – קופת החולים והדסה, להוסיף ולהגיש חוות דעת משלימות מטעמם. המומחים אף נחקרו על חוות דעתם כפי שיפורט בגוף פסק הדין.

ועוד - ביום 16.7.18, זמן רב אחר שהוגש סבב הסיכומים הראשון, ואחר שנשמעו אף העדים הנוספים אותם ביקש ב"כ התובעים להוסיף ולחקור אחר הגשת הסיכומים, הגיעו התובעים וקופת החולים להסכמה לפיה התביעה כנגדה תדחה ללא צו להוצאות. הסכמה זו הורָתָה, בין השאר, בכך שהדסה חזרה בה מטענותיה לפיהן נזקי הקטין נגרמו עוד קודם ללידה בשל אי אבחון סכרת ההיריון של התובעת והודתה כי נזקי הקטין נגרמו כתוצאה מתשניק לידתי (ראו הודעת ב"כ הדסה מיום 27.7.17).

ביום 27.7.17 ניתן פסק דין

המאשר את הסכמות הצדדים ודוחה את התביעה כנגד קופת החולים.

נותרה, אפוא, עומדת אך ורק תביעת התובעים כנגד הדסה, תביעה שבעיקרה היא תביעה לרשלנות בלידה, להבדיל מהולדה בעוולה.

על אף האמור ועל מנת שלפני הקורא תובא מלוא המסכת העובדתית ועל מנת שיוכל לעמוד על טיבן של טענות הצדדים, נרחיב להלן ונתאר, בקיצור מילין מתבקש, אף את שנטען בתחילה כנגד קופת החולים שכן לדברים אלו, בחלקם, תהא חשיבות אף בכל הקשור לנטען כנגד הדסה ולטענות הדסה באשר להתנהלות התובעת במהלך הריונה.

נבוא, אפוא, לפירוט העובדות הנדרשות לנדון גופן -

רקע עובדתי

1.התובעת ובעלה, התובע 3 (להלן – הבעל; ויחדיו - התובעים) הם הוריו של הקטין.

התובעת, ילידת 27.9.90, הייתה כבת 20 בעת ההיריון נשוא התביעה.

הקטין עצמו נולד ביום 22.3.11, כבן 7.5 כיום, כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית ומנזק מוחי.