ת"א 35287-09-1504 דצמבר 2015

רקע ועיקרי טענות הצדדים

1. מונחת לפניי "בקשה דחופה לסעדים זמניים" שהוגשה על ידי המבקשת.

2. לפי הנטען בבקשה, המבקשת הינה הבעלים והמנהלת של רשת לממכר "מזון מהיר, כריכים ושניצלים בטעמים" בכל רחבי הארץ. עוד נטען, כי המבקשת פועלת תחת הסימן המסחרי הרשום והמוכר היטב "השניצליה", וכי למבקשת למעלה מ-40 סניפים בארץ המופעלים ברובם באמצעות זכיינים. המבקשת טוענת, כי ברשותה סימנים מסחריים רשומים על השם "השניצליה", וכי משכך היא לבדה בעלת הזכויות לעשות שימוש בלעדי בסימניה המסחריים.

3. על פי האמור בבקשה, המשיב מפעיל עסק לממכר מזון בעיר בית שמש הנושא את שם המותג המסחרי "השניצליה", וזאת בלא שקיבל לכך רישיון מאת המבקשת. עוד נטען, כי המשיב אף מפרסם את עסקו תחת שם המותג "השניצליה" הזהה לסימן המסחר הרשום של המבקשת. נטען עוד, שגם "הלוגו" המשמש את עסקו של המשיב זהה ל"לוגו" של המבקשת, וכי גם תפריט עסקו של המשיב זהה לתפריט המבקשת. המבקשת טוענת, כי כחלק ממערך הפריסה שלה היא התקשרה עם זכיין להפעלת סניף של הרשת במרכז המסחרי החדש שהוקם בבית שמש. בהקשר זה נטען, כי עצם פעילותו של המשיב תחת שם המותג "השניצליה" מונעת את התקשרותה של המבקשת עם זכיין בבית שמש, שכן תנאי בסיסי מצידו של הזכיין הוא בלעדיות בהפעלת העסק תחת שמה של המבקשת. נטען עוד, כי פניות שנעשו מצידה של המבקשת אל המשיב בדרישה לחדול מלהפר את סימנה המסחרי לא נענו, וכך גם מכתבי התראה שנשלחו אליו. במצב דברים זה, כך נטען, נאלצה המבקשת להגיש נגד המשיב את התביעה מושא התיק שבכותרת ובצידה הבקשה שלפניי. תמצית טענת המבקשת היא, כי בכך שהמשיב עושה שימוש בסימנה המסחרי של המבקשת הוא מטעה את הציבור לחשוב כאילו עסקו קשור אל המבקשת, ובכך הוא מנצל את המוניטין הנטען של המבקשת ומתעשר שלא כדין על חשבונה. מעשיו הנטענים של המשיב, כך טוענת המבקשת, מקנים לה עילות תביעה מכוח הוראות חיקוק שונות. עוד נטען, כי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת. במצב דברים זה עותרת המבקשת לקבל את הסעדים המנויים בפתח בקשתה, שעיקרם להורות למשיב להימנע מלעשות שימוש בסימן המסחרי "השניצליה" בכל דרך שהיא.

4. המשיב טוען מנגד, כי יש לדחות את הבקשה. נטען, כי המשיב רכש עסק לממכר מזון בעיר בית שמש מאדם אחר, מספר חודשים קודם הגשת הבקשה (ביום 17.7.15), וכי ההתמחות של בית העסק היא בישול ביתי ובשרים על הגריל, ולאו דווקא שניצלים. עוד נטען, כי בית העסק של המשיב נושא את השם "השניצליה נקודה", וכי כך קנה המשיב את העסק מהאדם שהפעיל אותו לפניו. המשיב טוען עוד, כי העסק אותו הוא מפעיל אינו דומה כלל לעסקיה של המבקשת. כך נטען, כי אין דמיון בתפריט המוגש; בצורת ההגשה; בשם בית העסק; ובקהל הלקוחות. עוד נטען, כי אין כל דמיון בין ה"לוגו" של המבקשת לבין ה"לוגו" המופיע בשלט בית העסק של המשיב ובפרסומיו, לא בכיתוב, לא בגופן, לא בגודל, ולא בצבע. המשיב דוחה את טענות המבקשת לפיהן הוא מבקש להיבנות על המוניטין הנטען שלה וטוען, כי אין לו כל עניין בשמה של המבקשת, וכי הסיבה שבגללה הוא נמנע עד היום משינוי שמו של העסק אותו הוא מפעיל היא חסרון כיס. סיכומו של דבר, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה, וזאת בהיעדר עילת תביעה נגדו, ומשום ששיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (רא' פסקה 113 לתשובת המשיב לבקשה).

5. בדיון שהתקיים לפניי ביום 5.11.15 עלה, כי למעשה לא קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים, וזאת בשים לב לכך שהמשיב מסר כי הוא מוכן עקרונית לשנות את שם העסק שלו כך שלא יהיה דומה כלל לשמה של המבקשת. במצב דברים זה ציינתי בהחלטה שניתנה על ידי בתום הדיון, כי אני סבור שעל הצדדים לעשות ניסיון להגיע להסכמות ביניהם, על מנת לייתר את הדיון בתיק כולו. הצדדים התבקשו להגיש הודעה מעדכנת עד ליום 9.11.15. ביום 18.11.15 הודיע ב"כ המבקשת, כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות. יש אפוא להכריע בבקשה שלפניי.

   דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.