ת"א 35247-04-15 אביטן(אסיר) נ' שירות בתי סוהר

רקע

1. לפניי תביעה אזרחית בסך של 30,000 ₪. התובע הינו אסיר, ולטענתו השב"ס איבד ברשלנות ציוד ששייך לו.

2. על-פי האמור בכתב התביעה התובע שהה במועד הרלוונטי בבית הסוהר רימונים באגף מס' 6. ביום 2.2.15 בוצע חיפוש באגף ובמחסן האגף. ביום 3.2.15 הוא הועבר לאגף מס' 11. בעת שהתכוון להעביר את הציוד שבבעלותו ואשר אוחסן במחסן, נתגלה לתובע כי יד נעלמה העלימה את הפריטים הבאים:

   א. 2 סירי נירוסטה;

   ב. שני קומקומים;

   ג. 57 תקליטורים שמתוכם 3 תקליטורים אשר מתעדים אירועים משפחתיים, לרבות 2 תקליטורים של חתונה ותקליטור של אירוע הברית של בן התובע, שאותם לא ניתן לשחזר.

   ד. דיסקמן;

   ה. רדיו סוני בצירוף אוזניות וסוללות;

   ו. מנורת לילה ומנורת פנס (להלן: "הציוד").

3. לטענת התובע לתקליטורים על גביהם מתועדים האירועים המשפחתיים יש ערך רגשי שלא ניתן להערכה, ובאובדנם נשללו ממנו זיכרונותיו עם משפחתו. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את פקודת הנציבות מס' 04.33.00 הנוגעת להחזקה, אחסנה ושינוע פרטי ציוד של אסירים.

4. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובענה היא ניסיון בלתי ראוי של התובע לבצע שימוש לרעה בהליכי משפט בדרך ריבוי התביעות אשר מוגשות על-ידו לערכאות השונות. התובע מנסה לקבל מהנתבעת כספים שאינם מגיעים לו, תוך בזבוז זמנן של רשויות המדינה. בתאריך 4.1.15 הועבר התובע מבית הסוהר איילון לבית-הסוהר רימונים, ובמסגרת המעבר הועבר גם ציודו של התובע והתקבל באפסנאות של כלא רימונים. בתאריך 2.2.15 נערך חיפוש שגרתי. בתאריך 3.2.15 הועבר התובע מאגף 6 לאגף 11 בכלא רימונים. התובע טוען כי ציוד שאוחסן במחסן אגף 6 אבד בעקבות פעולות של הנתבעת. מלבד העובדה כי ציודו של התובע הועבר לבית הסוהר רימונים, אין בידי הנתבעת היכולת לדעת אילו פריטים החזיק התובע בתאו, אילו אחרים שמר במחסן ואילו החליט למסור לחבריו או להשמידם. התובע בחר להגיש את תלונתו על אובדן הציוד רק ביום 9.2.15, כשבוע ימים לאחר המעבר לאגף 11, ובשל כך נמנעה מהנתבעת אפשרות לבחון את טענתו בזמן אמת. אחסנת הציוד במחסן הינה באחריות האסיר בלבד. הנתבעת פעלה בסבירות ובאחריות. הוצאת ציוד מהמחסן נעשית על-ידי האסיר בלווי צמוד של סוהר תורן, כדי למנוע מקרי גניבה. התובע, ולא הנתבעת, הוא האחראי לשמירת חפציו אישיים, בהתאם לסעיף 4(יד) לפקודת נציבות שב"ס מס' 04.33.00 "החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים".

5. עוד טענה הנתבעת, כי לפנים משורת הדין פעלה כדי להשלים את חסרונו של התובע, ולהעביר לידיו ציוד הקיים באפסנאות הנתבעת, ואף הציעה לו להגיש בקשה כדי שיוכל להכניס חלק מהציוד בחזרתו מחופשה. על-פי סעיף טו לפקודה, עם קליטת אסיר בשב"ס יש להחתימו על כתב התחייבות באשר לגובה סכום האחריות של שב"ס לגבי ציוד שהוכנס לתא אשר לא יעלה על סך של 1,000 ₪. בתאריך 4.1.15 סרב התובע לחתום על טופס הגבלת האחריות בו עליו להצהיר כי הינו מודע לסכום גבול האחריות של שב"ס על פריטי הציוד, והדבר מוכיח כי התובע מנסה ליצור הזדמנויות לתביעת סרק וכן מעיד על חוסר תום ליבו.