א"מ נ' אמשיקאשבילי ואח'

התובע, יליד 1988, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 9.4.2015, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

המחלוקת בין הצדדים נגעה לעניין גובה הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה והשאלה אם נכות זו תביא לגריעה בשכר.

הנכות הרפואית

דר' דוד אדיבי, מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו בתאונה. מחוות הדעת עולה, כי התובע סבל בעבר מכאבי גב ומשינויים ניווניים ללא קשר לתאונה. בסיכומו של דבר, מדובר רק בהחמרה קלה בכאבי גב תחתון וברך שמאל. המומחה קבע כי מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לפריט 35 (1) (א'-ב') לתוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956 (להלן: "התקנות"). עוד נקבעו נכויות זמניות של 100% לתקופה של 21 יום ושל 30% לחודש נוסף.

חומר רפואי שלא עמד בפני המומחה והימנעות משאלות הבהרה בעדותו של המומחה בבית המשפט, עלה כי בידי הנתבעת חומר רפואי רב, שלא עמד בפני המומחה בעת מתן חוות דעתו. מסמכים אלה מהווים את הבסיס לטענת ב"כ הנתבעת, כי הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה נמוכה מזו שקבע המומחה בחוות דעתו. יודגש כי בית המשפט הציע לב"כ הנתבעת לשגר שאלות הבהרה למומחה. ב"כ הנתבעת הודיע ביום 26.6.2016, כי הוא מסרב לשגר למומחה שאלות הבהרה ועומד על חקירתו הנגדית.

בית המשפט העליון עמד על חשיבותן של שאלות ההבהרה בעניין פלוטקין (רע"א 9014/12 בוריס פלוטקין נ' Smith Kline, Beecham Biologicals Belguim (24/01/2013)). נקבע כי במקרים בהם בעל דין אינו נוקט בדרך של שאלות הבהרה, אין מקום לחייב את המומחה הנחקר נגדית "ללמוד" את החומר בעמדו על דוכן העדים (רע"א 9014/12 הנ"ל, פסקה 6 לפסה"ד והפסיקה המאוזכרת שם ; ר' גם: רע"א 9607/10 מיכאל עצמון ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ (01/03/2011)).

לגבי עד רגיל, ברורה החשיבות שבחקירה הנגדית, לרבות ההכרח לעיתים בתחבולה של "הפתעה" של העד על דוכן העדים, כדי לבחון את אמינותו ומהימנותו. ואולם, מומחה רפואי מטעם בית המשפט איננו עד רגיל. מדובר הן בעד אובייקטיבי המשמש כידו הארוכה של בית המשפט, והן בעד מקצועי, אשר בניגוד לעדים רגילים, הוטל עליו להעיד עדות סברה לגבי מסקנותיו המקצועיות. דברים אלה עמדו ברקע הפסיקה שפורטה לעיל. קשה לצפות ממומחה רציני, כי יתייחס בעומק הראוי ובהרחבה, לתיעוד רפואי רב שמוצג בפניו לראשונה בעת עדותו. בנסיבות אלה, אם צד מבקש להציג למומחה חומר שלא עמד בפניו, ולקבל התייחסות משמעותית למידת ההשפעה של תיעוד רפואי זה על מסקנות המומחה - מוטב שהדבר ייעשה במסגרת של שאלות הבהרה, ולא בחקירה נגדית בדיון.

בענייננו, עיקר הביקורת של ב"כ הנתבעת על המומחה, נגעה לכך שתשובותיו היו שטחיות, תוך הגנה על מסקנות חוות דעתו, ללא התייחסות של ממש לתיעוד הרפואי, גם כאשר הוצג החומר הרב שלא עמד בפניו בעת עריכת חוות הדעת. כמפורט לעיל, בעניין "שטחיות" התשובות, שעה שהמומחה נאלץ "להתעמת" עם תיעוד רפואי רב רק על דוכן העדים, אין לנתבעת אלא להלין על עצמה, שנמנעה מלשלוח למומחה את החומר הרב מבעוד מועד, ו"הפתיעה" אותו על דוכן העדים.

טענות ב"כ הנתבעת במסגרת הסיכומים, נגעו לנקודות הבאות בעדות המומחה: