ת"א 34905-09-16

1.החלטה במישור אגרת בית המשפט.

2.במוקד החלטה זו, תביעה שמהותה הוגדרה על ידי נציגה הנכבד של התובעת: "נזיקין – רשלנות מקצועית" ואולם סכום התביעה – 'לא ניתן להערכה'. הסעדים שנתבעו הינם – צו עשה למינוי מומחה להערכת שווי נזקה של התובעת, וסעד הצהרתי במישור זה.

3.לטענת הנתבע על הפרק, למעשה, תביעה כספית מוסווית, על התובעת להגדיר את סכום התביעה בו היא נוקבת ולשלם אגרה בהתאם.

4.הדין – עם הנתבע. במקרה דנן אף הפסיקה שהביא בתגובתו היא זו שרלוונטית להליך זה:

הכלל הוא, כי מקום בו בידי התובע לתבוע סעד מהותי, ובהעדר אינטרס לגיטימי המצדיק מתן סעד הצהרתי, בדרך כלל ימנע בית המשפט לתיתו... עוד נקבע בפסיקה כי מקום בו מוגשת תובענה לסעד הצהרתי על מנת לחסוך באגרה, כאשר בידי התובע אשפרות לתבוע סעד כספי, ייראה הדבר כשימוש לרעה בהליכי בית המשפט וכצעד שיגרום לכפל התדיינויות. במקרה כזה, יחויב התובע לתקן את תביעתו ולתבוע את סעדיו הכספיים ולשלם בהתאם את האגרה בגין אותם סעדים, אלא אם יצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק את תביעתו לסעד הצהרתי ולפיצול התביעות" [בש"א מחוזי י-ם 6802/07 עו"ד יהודה כהן נ' דוד חזון; וראה אסמכתאות במסגרת החלטה זו עליהן היא מסתמכת].

5.תביעת בעל דין לנזקו בשל רשלנות מקצועית, הינה לבטח תביעה לגיטימית כשלעצמה, ואולם, לא זו בלבד שבטיבה ובאפיה היא תביעה כספית לכל דבר, אלא, כפי שאף מקובל בתביעות כספיות (ולמעט בנזקי גוף, שם, התפיסה מעט שונה), אף ראוי לאפשר לנתבע מראש לדעת את היקף התביעה אליה נקלע.

6. ובהינתן שעל הפרק תביעה שבמהותה היא תביעה כספית לכל דבר ועניין, תביעה שכל בעל דין אחר מגיש היה אותה תוך ציון סכום התביעה כמקובל וכנדרש, אף אין כל הצדקה שלא ישלם בעל הדין שנקט בהליך זה, התובעת בפרשתנו, את האגרה המתבקשת.

7. כתב תביעה מתוקן – בתוך 14 יום, וינקוב כתב התביעה בסכום בה מצאה התובעת לנכון להעמיד את תביעתה. לאחר מכן, השלמת האגרה על פי דרישות מזכירות בית המשפט (כשהסכום שכבר שולם – ייכלל), ולאחר כל זאת – כתב הגנה במועדי התקנות.