גבע נ' בנק הפועלים בע"מ סניף קריית חיים

בפניי תביעה כספית.

ביום 26.10.16 נתן בימ"ש תוקף של החלטה להצעת בימ"ש שנתקבלה על ידי הצדדים, לפיה, התביעה תתקבל לאחר הגשת סיכומים בפסק דין מנומק, כאשר הסכום יתחם בגבולות של 15,000 ₪ כסכום מינימום ו- 75,000 ₪ בסכום מקסימום.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב וצירפו מסמכים.

ביום 25.04.17 התקיים דיון משלים שבמהלכו התייחסו הצדדים האחד לסיכומי השני. בימ"ש הציע כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79 א', ואולם הנתבעת הודיעה לבימ"ש בכתב כי היא מבקשת פסק דין מנומק ובעקבות הודעתה זו, נשלחה גם הודעת הבהרה על ידי התובעת. בנסיבות אלה, פסק הדין הניתן בתיק זה, הינו בדרך הרגילה, לאחר הגשת סיכומים.

סיכומי התובעת בקצרה

הטענה הבסיסית של התובעת היא, כי רק ביום 01.04.14 נודע לה כי בנק הפועלים, סניף קרית חיים (להלן: "הנתבע") מחזיק בלמעלה מ- 30 שנה סכום כסף השייך לה בחשבון שנפתח על שמה. התובעת טוענת כי הנתבע לא טרח ליידע אותה אודות החשבון, למרות שלטענתה, היא לקוחה של אותו סניף משך שנים רבות. לטענתה, אין לה ידיעה כמה כסף הופקד בחשבון, מה היו שיעורי הריביות לאורך השנים, אלו עמלות נגבו מהסכום וכמה איבד הכסף מערכו.

זו למעשה עילת תביעתה. טענה לרשלנות של הנתבע אשר היה עליו לפנות לתובעת וליידע אותה לגבי מצב החשבון.

מדובר היה בחשבון אשר נפתח בשנת 1974, על ידי הסב המנוח של התובעת, מר עקיבא מרקוביץ, אשר פתח את החשבון בבנק על שמו ועל שם נכדתו – היא התובעת. התובעת מדגישה כי היא לקוחה של אותו סניף החל משנת 1988 ללא קשר לחשבון המדובר. רק בחודש 04/2014 הודיע הנתבע לתובעת על קיומו של החשבון האמור אשר לא נמצאו כל מסמכים הנוגעים לו. הנתבע שחרר לתובעת את הסכום שהצטבר בחשבון בשיעור של 13,000 ₪ נכון ל- 04/2014. התובעת מדגישה כי שחרור הסכום נעשה למרות שהתובעת לא החזיקה בידה צו קיום צוואה ולמרות שהתובעת סירבה לחתום על המסמכים עליהם ניסו פקידי הנתבע להחתימה.

הטענה המרכזית של התובעת הינה, רשלנות או הפרת חובת נאמנות מצדו של הנתבע, אשר לא יידע ולא ניסה לאתרה משך שנים רבות, הגם שהיה קיים חשבון ובו כספים השייכים לה משך 30 שנה.