ת"א 34817-11-15 זכריה ואח' נ' גרף ואח'

1.בין התובעים לנתבעים חוזה לבניית בית מגורים דו משפחתי במגרש שבבעלות התובעים, הכולל הוראה לפיה במקרה של מחלוקת בין הצדדים ביחס לעניינים הקשורים לעבודה השוטפת של עבודות הבניה, יוכרעו חילוקי הדעות על ידי עו"ד בר אשר. הצדדים חלוקים בשאלה אם יש לעכב את ההליכים המשפטיים בשל תניית בוררות בחוזה ביניהם.אקדים ואומר כי לא מצאתי הצדקה לחרוג מהכלל המחייב לכבד הסכמי בוררות. עם זאת, בנסיבות העניין ולנוכח "ניסיונות גישור ובוררות" שנעשו על ידי הצדדים משך תקופה ארוכה, מוצדק במקרה זה לקבוע תנאים ומסגרת זמן קצובה לניהול הבוררות.המסגרת המשפטית2.סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1986 (להלן: החוק), קובע כך-"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."הרקע ותמצית טענות הצדדים3.המשיבים 1-2 (להלן: התובעים) הם אחים ובעלי הזכויות בארבעה מגרשים בגדרה. התובעים חתמו ביום 01.11.10 על חוזה (להלן: החוזה) עם המבקש 1 (להלן: הנתבע), אדריכל ויזם מקרקעין. במסגרת החוזה נקבע כי הנתבע ירכוש שלושה מגרשים, ויהיה אחראי על עבודות התכנון, הניהול והפיקוח בבניית ביתם של התובעים על המגרש הרביעי. 4.התובעים הגישו תביעה לצו עשה ולמתן פיצויים, בסך של 790,000 ₪, בגין התנהלות הנתבע – והערבים לחיוביו - המהווה לגישתם הפרה יסודית של ההסכם, התרשלות והפרת חובה חקוקה. התובעים טענו כי נגרמו נזקים ממוניים בגין איחור במועד מסירת החזקה של הדירה, ונזקים בלתי ממוניים בשל עוגמת נפש כתוצאה מאותו עיכוב. נתבע נוסף בתביעה הוא עו"ד יקותיאל בר-אשר (להלן: עוה"ד), שערך את החוזה בין הצדדים. בתביעה נטען כי ניסיונות התובעים להסדיר את המחלוקת במסגרת גישור ובוררות לא צלחו. 5.הנתבעים ביקשו לעכב את ההליכים המשפטיים בתובענה זו, מכוח תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וסעיף 5(א) לחוק. הנתבעים מתבססים על תניית הבוררות הקיימת בסעיף 10.1 לחוזה (להלן: תניית הבוררות), הקובעת כך:"כל חילוקי דעות שיתגלו בין הצדדים בקשר לחוזה ואשר קשורים לעבודה שוטפת ובמהלך הבנייה הרגיל יוכרעו על ידי עו"ד בר אשר ושני הצדדים מצהירים על הסכמתם המלאה למינוי זה. בכל מקרה בו יימנע ממנו להיות הבורר או שהוא לא יתן הסכמתו ימונה על ידו בורר אחר."בבקשה נטען כי תניית הבוררות מחייבת את הצדדים, והחלה זה מכבר התדיינות, אשר במסגרתה נתמנה מר יהודה שמחוני, באישור עוה"ד, להיות בורר שני. הנתבעים טענו כי מאחר שהיתה לשמחוני סמכות לתת הוראות למי מהצדדים, הוא נחשב בורר ולא מגשר, וכי ההתדיינות הופסקה בשל סירובם של התובעים לחתום על הסכם בוררות. עוד טענו הנתבעים, כי היו מוכנים לחתום על הסכם הבוררות, ומוכנים אף כעת לפנות להליכי בוררות. הנתבעים לטענתם השקיעו זמן ומשאבים רבים לתיקון מחדלי התובעים והשגת היתרי הבניה, ועיכוב הבניה נבע מהתנהלות התובעים, שהביאה לצו הפסקת עבודות הבניה. לגישת הנתבעים, לא מדובר במקרה חריג המצדיק את ניהול ההליך בבית המשפט חרף קיומה של תניית בוררות.6.התובעים סבורים כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מאחר שההתדיינות התקיימה בין הצדדים במהלך שנה וחצי, תוך פניות רבות לנתבע, שסירב לפעול בהתאם להנחיות של שמחוני. לטענת התובעים, אין מדובר בהליך בוררות, אין פרוטוקולים או מסמכים המעידים על כך, והצדדים לא חתמו על הסכם הבוררות שהוצע להם. התובעים טענו כי שמחוני המשיך בניהול ההתדיינות בין הצדדים כמגשר ויועץ חיצוני ולא כבורר, ובנסיבות המקרה, תניית הבוררות אינה רלוונטית.עוד טענו התובעים, כי תניית הבוררות מתייחסת לעניינים הקשורים "לעבודה השוטפת ובמהלך הבנייה הרגיל", בעוד הפרותיו של הנתבע אינן במסגרת תחום זה, אלא הן בבחינת הפרות יסודיות. התובעים טענו כי הנתבע התנהל שלא בתום לב, שכן בחוזה נקבע כי חילוקי דעות שיועברו להכרעתו של הבורר לא יעכבו את ביצוע העבודות, וחרף זאת עיכב הנתבע את העבודות, הסתיר בבקשה עובדות מהותיות והעלה טענות שקריות וללא כל ביסוס ראייתי.דיון והכרעה7.סעיף 5 לחוק מסמיך את בית המשפט לעכב הליכים במסגרת תובענה שהוגשה לפניו בהתקיים התנאים המפורטים בו (רע"א 180/07, אמיר כץ נ. איגוד הכדורסל בישראל [04.10.2009]). הכלל שלפיו פועל בית המשפט הוא כי בהתקיים התנאים שבדין, יטה בית המשפט לתת תוקף להסכם בוררות בין הצדדים, ויידרש טעם מיוחד על מנת שיחליט שלא לעכב את ההליכים (רע"א 6450/01, שמחה אוריאלי ובניו, חברה להנדסה וקבלנות בע"מ נ. מכון טיפול בשפכי אשקלון פ"ד נו(5) 769, [2001]). 8.סעיף 1 לחוק קובע כי הסכם בוררות הוא "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו." אין לי ספק כי בענייננו, קיים הסכם בוררות, וזאת לנוכח נוסח תניית הבוררות בחוזה.9.נקבע בע"א 502/80, רמיר, חברה קבלנית בע"מ נ. עיריית פתח תקווה, פ"מ תשמ"א(2) 116 [1980], כי "...ורק סכסוך בענין 'שהוסכם למסרו לבוררות' ניתן להעבירו לבורר - אם כבר נתמנה - או למנות בורר בגינו - אם טרם התמנה". בניגוד לדעת התובעים, יש לקבוע כי התובענה שהוגשה לביהמ"ש מתייחסת לסכסוך שתניית הבוררות חלה עליו. הצדדים הגדירו בסעיף הבוררות באופן ברור את גבולות הסכסוך, לאמור- "חילוקי דעות ... קשורים לעבודה השוטפת ומהלך הבנייה הרגיל". יש לקבוע את גדרי הסכסוך על פי עקרונות הפרשנות המקובלים בדיני החוזים ובסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 אשר קובע כי יש לפרש חוזה לפי "אומד דעתם של הצדדים", הנלמד מלשון החוזה, ומנסיבות העניין. לשון התנייה שבסעיף 10.1 מלמדת שהצדדים ביקשו להעניק לעוה"ד - או לאחר מטעמו - סמכות להכריע במחלוקת, בכל מקרה שבו מתעוררים חילוקי דעות בעניינים הנוגעים לעבודת הבניה ולעבודות שקיבל על עצמו הנתבע, כמנהל והמפקח של הפרויקט. אין סתירה בין היות ההפרה יסודית – ואינני קובעת בשלב זה כי כך הדבר – להיותה נוגעת לעבודה השוטפת במסגרת ההתקשרות בין הצדדים. 10. כל יתר התנאים להחלת סעיף 5 לחוק מתקיימים בענייננו. התנאים המחייבים כי המבקש צד להסכם, וכי הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה - מתקיימים בענייננו. הבקשה לעיכוב ההליכים הוגשה על ידי הנתבעים, שהם צד להסכם בדרך של תגובה לכתב התביעה, בדומה לכתב הגנה, בהזדמנות הראשונה שהייתה לנתבעים לעלות את טענותיהם כנגד התובענה. 11.התובעים טענו כי שלחו מכתבי התראה לנתבע (נספחים ו'-ז' לכתב התביעה), שלא נענו, וניתן לראות בכך אי נכונותו לנהל את הליכי הבוררות.  סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל כרך א (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005) (להלן: אוטולנגי), קובעת בעמ' 118, כי כאשר "קיבל הנתבע מהתובע מכתבי התראה ולא הגיב עליהם... – לא יכול הנתבע לטעון לאחר מכן כי 'היה תמיד מוכן ללכת לבוררות'". הנתבע טען כי היה מוכן בעבר לקיים את הוראות הבורר, מר שמחוני, כשהשקיע זמן ומשאבים רבים לתיקון מחדלי התובעים ולהשגת היתרי הבניה. כמו כן, הצהירו כלל הנתבעים כי גם כיום הם מוכנים לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות (ר' ס' 15 ו-17 לתגובתם), וצירפו תצהיר מטעמם. העדר התגובה למכתבי ההתראה לא יכריע לחובת הנתבעים בשלב זה, נוכח הטענות כי נקטו בפעולות בהתאם להוראות מר שמחוני, לאחר שהחלה ההתדיינות שנתפסה כתחילתו של הליך בוררות בין הצדדים. 12.עם זאת, לעיתים די בכך שהדיונים נמשכים מעל למידה סבירה - ואפילו באשמת הבוררים - כדי להצדיק דחיית הבקשה לעיכוב הליכים. כך למשל, במקרה הנדון בע"א 430/54, ולטר נתן (זאב נחום) ויליאמס נ. חברה ארצישראלית לתוצרות כימיות כלליות בע׳׳מ, פ"ד י' 455 [1956], הבוררים לא יכלו לסיים את המחלוקת בין הצדדים במשך ארבע שנים, ובית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים. ברוח דומה נפסק ברע"א 1212/97, שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ נ. רוטנברג ישראל [05.06.1997], שם התקיימו שלוש ישיבות בלבד בין הצדדים במשך שמונה חודשים, וביהמ"ש ראה זאת כסחבת.במקרה דנן, מטענות הצדדים (ס' 12 לתגובת התובעים וס' 10 לתגובת המבקשים), עולה כי ההתדיינות בין הצדדים, שנוהלה על-ידי מר שמחוני, התמשכה במשך שנה וחצי, בהן טרם הסתיימו הליכי הבוררות ואף הגיעו לכדי "פיצוץ". טענת התובעים היתה, כי "מר שמחוני בכבודו ובעצמו אמר למשיב 1, יותר מפעם אחת, כי המבקש 1 לא משתף עימו פעולה ובאופן הזה הוא לא יכול להמשיך לגשר בין הצדדים" (ס' 10 לתגובה לבקשה). הרושם הנוצר הוא, כי הליכי הבוררות נמשכו תקופה ארוכה, ואפשר שהבוררים מתקשים בניהול הליך הבוררות, שאין לדעת מתי יגיע לסיומו.13.לפיכך, כדי לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים, ולקדם את פתרון הסכסוך, מצאתי כי יש להורות על עיכוב ההליכים, בכפוף לתנאים כפי שיפורטו להלן. כפי שנקבע בע"א 550/75, רפאל מורלי נ. דוד בגון, פ"מ ל(2) 309 [1976], יש לביהמ"ש סמכות טבועה לקבוע תנאים למימוש הסכם הבוררות והבטחת קיומו של ההליך, לרבות התייחסות למשך הזמן בו יש למנות את הבורר ומשך ההליך. קביעת התנאים נועדה לתמרץ את שני הצדדיים לקדם את הליך הבוררות, להשתתף ולשתף פעולה, לשאת בעלויות הנדרשות, להגיע לישיבות ולקיים את ההחלטות הדיוניות שיינתנו, הכל כדי להביא לסיום המחלוקת בתוך פרק זמן סביר. סוף דבר14.אני מורה על עיכוב ההליכים והעברתם לבוררות, תוך קביעת תנאים אלה: (א) הבורר ימונה בתוך 30 יום. ככל שעוה"ד לא יקבל על עצמו את קיום הבוררות, וכאמור בסעיף 10.1 להסכם בין הצדדים, ימנה עוה"ד בורר אחר תחתיו. הצדדים רשאים, בהסכמה, לבקש מבית המשפט שימנה בורר מטעמו. (ב) הבורר יסיים את הליך הבוררות בתוך ששה חודשים ממועד מתן ההחלטה על מינויו (למען הסר ספק: פגרות בתי המשפט וחגי ישראל במניין הימים).באם הבורר לא ימונה, או שהליך הבוררות לא יסתיים בתוך פרק הזמן שנקבע לעיל, בשל סיבה התלויה במבקשים, יהיו התובעים רשאים להגיש בקשה לביטול ההחלטה על עיכוב ההליכים.15. בנסיבות העניין מצאתי כי אין מקום לפסוק הוצאות בגין הגשת בקשה זו. שני הצדדים יהיו רשאים לטעון להוצאותיהם, במסגרת הליך הבוררות. ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ו, 30 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.