ת"א 34769-07-12 קושמקוב נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

בפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן: החוק"). התובע יליד 1993, נפגע לטענתו בשתי תאונות דרכים: האחת, ביום 26.5.10 (להלן: "התאונה הראשונה") בהיותו כבן 17 והשנייה, ביום 15.12.11 (להלן: "התאונה השנייה") ברוכבו על קטנוע המבוטח על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 על ידי הנתבעת.

הנתבעת חולקת על היות התאונות תאונות דרכים ולכן אינה מכירה בחבותה לפצות את התובע.

הדיון פוצל בין שאלת החבות לשאלת הנזק. התובע הגיש ראיות לשאלת החבות בלבד במסגרתו העידו התובע, אמו, גב' ריטה קושמקוב (להלן: "האם") וחברו, מר חן מזרחי (להלן: "החבר"). העדים נחקרו ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים.

התאונה הראשונה

טענתה העיקרית של הנתבעת היא שבתלונה הראשונה לרופאה, ד"ר צ'רנין, שמסר התובע ביום התאונה הראשונה, 26.5.10 בשעה 16:24, נכתב: "סיבת הפנייה: כאבים ונפיחות בקרסול ימין לפני חצי שעה בזמן משחק כדור רגל נקע את הרגל." כמו כן יש שתי תעודות חדר מיון מאותו היום, כאשר במוקדמת נרשם שהסיבה להגעה לחדר המיון היא: "נפילה, חבלה, חתך", ואילו במאוחרת הסיבה היא : "תאונת דרכים".

כמו כן טוענת הנתבעת לסתירות בנושאים מהותיים בעדויותיהם של התובע, אמו וחברו.

התובע טוען בתצהירו כי התאונה אירעה כאשר החבר התקשר אליו ואמר "שהוא יוצא לסיבוב על קטנוע עם כמה חברים. החלטתי להצטרף אליו, ובשעה שלוש אחר הצהרים לערך יצאנו כמה חבר'ה לרכיבה על קטנועים. זמן קצר לאחר שיצאנו לרכיבה, כשנסענו ברחוב הבושם בתל אביב, לפתע החלקתי, התהפכתי עם הקטנוע ונפלתי עימו על צד ימין. בדיעבד הבחנתי בכתם שמן שהיה על הכביש במקום התאונה ואשר, ככל הנראה, גרם להחלקה."

את העובדה שלרופאים הראשונים שפגש הן בקופת חולים והן במיון מסר גרסה לפיה נפצע במהלך משחק כדורגל ולא הזכיר כלל את תאונת הדרכים הוא מסביר בתצהירו כך: "הייתי זקוק לקבלת טיפול רפואי, אולם חששתי מתגובת הורי (אימי במיוחד) כשיוודע להם על התאונה. לקח לי המון זמן לשכנע את אימי להוציא רשיון נהיגה ולקנות לי קטנוע, ופחדתי שאם תדע שנפצעתי בעת רכיבה על הקטנוע, היא תקח אותו ולא תיתן לי לעלות עליו שוב. ולכן כשנשאלתי בבית החולים מה קרה לי, אמרתי שנפלתי במהלך משחק כדורגל ולא הזכרתי את הקטנוע ואת תאונת הדרכים. מבית החולים התקשרתי גם להורי, וסיפרתי להם שנחבלתי תוך כדי משחק כדורגל. במקביל, חן דאג לפנות את הקטנוע ממקום התאונה.... אולם אימי לא השתכנעה מהסיפור שסיפרתי לה, מה גם שאחד הרופאים בבית החולים אמר לה שלא נראה לו שהשברים נגרמו לי כתוצאה מנפילה או במשחק כדורגל. אימי לא הניחה לי וחקרה אותי על נסיבות הפציעה שוב ושוב, עד שלבסוף נשברתי וסיפרתי לה את האמת... אימי גם דאגה שאדווח לבית החולים על הסיבה האמתית לפציעתי, מה שעשיתי, ובעקבות כך שונה רישום סיבת הפציעה מ"נפילה..." ל"תאונת דרכים"." (סעיפים 5,7,8 לתצהיר התובע).

אמו של התובע בתצהירה תומכת בגרסתו וכך גם החבר.