ת"א 34642-05-14 פדול נ' ברנשטיין

רקע

1. התובע עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהל קו יצור טורבינות בחברת טורבין ג'ט בע"מ; הנתבע עבד כפועל באותו קו ייצור.

2. במהלך משמרת לילה שהתחילה בשעות הערב של יום 23.03.2014 ונמשכה עד שעות הבוקר של יום 24.03.2014, נרדם הנתבע על כיסא עליו ישב ובסיור בוקר שערך התובע יחד עם מנהל המשמרת מר יבגני לוקיאנוב, הבחין בנתבע ישן והעירו.

3. המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלת האופן בו העיר התובע את הנתבע. לשיטת הראשון, הוא נגע ברגלו בתחתית הכיסא עליו נרדם הנתבע ועקב כך זה התעורר משנתו, בעוד שהנתבע טוען כי זה בעט בו בעיטה חזקה ברגלו וגרם לו המטומה ונפיחות באזור ברך שמאל. תביעה זו עוסקת בנזק שנגרם לתובע, לטענתו, לנוכח הגרסה שהנתבע הגה במזיד, במכוון, בחוסר תום לב ומתוך רצון לנקום בו על כך שתכנן לערוך עמו שיחה בעניין הירדמותו במשמרת.

   התביעה וטיעוני הצדדים

4. במשמרת לילה של יום 23.3.14 נרדם הנתבע על כיסא המיועד לביצוע עבודות בגובה; התובע הבחין בכך שעה שערך סיור בוקר, כאמור. התובע טען בתביעתו כי נגע ברגלו בתחתית הכיסא, כדי להעיר את הנתבע וכי לאחר שזה התעורר המשיך הוא בדרכו.

5. בערב של יום 24.3.14, כך נטען בתביעה, התייצב הנתבע לעבודה למשמרת לילה נוספת, אז הודיע לו התובע כי בכוונתו לשוחח עמו בעניין הירדמותו במשמרת. משהבין הנתבע כי הוא עלול להיפגע כתוצאה מכך, התחיל להפיץ שמועות בקרב העובדים כי הוא נבעט על ידי התובע ואף הפסיק להתייצב לעבודתו עקב כך. ימים אחדים לאחר מכן זומן התובע לחקירה במשטרה עקב תלונה שהגיש הנתבע בגין תקיפה וביום 30.04.2014 נתקבל אצל הנהלת המפעל צו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא נגדו לבקשתו של הנתבע.

6. התובע טען כי לאחר קבלת הצו למניעה הטרדה, כדי למנוע היתקלות בין השניים וכדי לא להפר את הוראות הצו, מנעה הנהלת המפעל ממנו להתייצב לעבודה. בהמשך הוא פעל לביטול הצו על ידי הגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש, כאשר בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 12.05.2014, נמחקה הבקשה למתן הצו בהסכמתו של הנתבע, לאור כך שהוא פוטר ממקום העבודה ואין עוד קשרי עבודה בין השניים.

7. התובע טען, וזוהי למעשה הטענה העומדת בלב התביעה, כי מעולם לא נקט באלימות כלפי הנתבע, כי המקרה עליו התלונן הנתבע מעולם לא התרחש וכי מדובר בסיפור בדוי כצעד נקם נגדו. לטענתו, מעשיו של הנתבע וההליכים שננקטו על ידו חיבלו בשמו הטוב, פגעו במעמדו לפני הממונים עליו ובקרב העובדים אשר בעיניהם נתפס היום כאדם לא אמין ותוקפני, גרמו לו נזקים לרבות אובדן שכר וחיבלו בסיכוייו להתקדם במפעל.

   התובע טעו בתביעתו כי מעשיו של הנתבע מהווים שקר מפגיע והם נתפסים כנקיטה בהליך נפל. כן טען כי הנתבע הפר חובות חקוקות והתנהל כלפיו ברשלנות ועקב כך נגרם לו נזק של ממש, אשר הועמד לצורכי אגרה בלבד ע"ס של 80,000 ₪.