ת"א 34517-04-14 שניר נ' מדינת ישראל

בתובענה זו התבקש פסק דין הצהרתי שלפיו זכאי המבקש להוון את דמי החכירה השנתיים במגרש החכור מרמ"י בשיעור של 5.5%. המבקש מסתמך על החלטה 1213 של רמ"י.

לטענת רמ"י בכתב הגנתה ניתן להוון את משק העזר כולו תמורת תשלום בשיעור 33% מערך הקרקע. החלטה 1213 אינה חלה על המגרש בהתאם לחוות דעת שהוכנה ברמ"י (חוות דעת המוזכרת בסעיף 23 לכתב ההגנה). לכן חלה החלטה 1269.

לפני בקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון.

המבקש מבקש לקבל העתק חוות הדעת הנזכרת בכתב ההגנה וכן סיכום פגישה, דו"ח מסקנות וממצאי הגורמים המקצועיים וגורמי התכנון, אשר בחנו את פניית המבקש כמתואר בסעיף 12 לכתב ההגנה.

לטענת רמ"י הפגישות הפנימיות של הגורמים המקצועיים ברשות חסויות ועל כן לא ניתנות לגילוי. עם זאת הפנתה רמ"י למכתבו של מר עדיאל שומרון מיום 18.3.2013 שצורף לכתב ההגנה ומשקף עמדת רשות מקרקעי ישראל ביחס למקרה.

רמ"י הפנתה גם להגנה הקבועה בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 שלפיו הרשות הציבורית אינה חייבת למסור מידע בדבר דיונים פנימיים וכן חוות דעת שניתנו לצורך קבלת ההחלטה.

המבקש טען כי אין תחולה להוראות חוק חופש המידע במסגרת הליכי גילוי מסמכים בהליך אזרחי וכי מכל מקום בנסיבות אלה גם לפי חוק חופש המידע היה על הרשות לגלות המידע המבוקש.

הכרעה

הנשיא ברק עמד ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995), על העיקרון העומד ביסוד הליכי גילוי מסמכים "נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." (הנשיא שמגר בב"ש 298/86, 368ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב ואח' [3], בעמ' 358)".