ת"א 34288-09-13 רו. נ' בע"מ ואח'

1.התובע הכניס את ידו למכונה פועלת בעבודתו אצל הנתבעת 1; היד נתפסה ברצועה נעה, ואצבעו השלישית בידו הדומיננטית נקטעה.

2.המדובר במכונה שבה משמשות שפופורות בתהליך הייצור. המקום במכונה אליו הכניס התובע את ידו סגור, ככלל, בידי דלת נעולה. התאונה אירעה עת התובע החליף עובד אחר שעבד בזיקה עם המכונה. בזמן ההחלפה האמורה, שם לב התובע שהדלת הנזכרת, המצויה בחלק התחתון של המכונה, ואשר אמורה להיות נעולה במפתח מיוחד, פתוחה מעט. התובע ראה מאחורי הדלת המון שפופרות, עד כדי כך שהן כיסו את פנים המכונה ואת הרצועה שבתוכה. כשהתובע ניסה לרוקן את השפופרות מהמכונה, נתפסה ידו ברצועה (פס' 6 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).

אחריות

3.התובע טען כי המעסיקה עוולה כלפיו ברשלנות ובהפרת חובה חקוקה. בכלל זאת טען, כי הרצועה שבמכונה לא היתה מגודרת לבטח, בניגוד לסעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. הנתבעת טענה בין היתר כי הדלת במכונה מהווה גידור לבטח. לצד זאת, אין מחלוקת על כך שמאז התאונה, הותקן גידור באזור הרלוונטי של המכונה, גידור המכוּנה, על שם התובע, "מגן רויטמן". בסופו של דבר טענו הנתבעות כי "אין הנתבעות טוענות כאן, כי דין התביעה להידחות כליל מחוסר אחריות" (פס' 11 לסיכומי הנתבעות). יש מקום לציין כאן את הגינותן של הנתבעות בבחירת דרך הטיעון בה בחרו בענין זה.

אשם תורם

4.הנתבעות טוענות כי יש לייחס לתובע 40% אשם תורם לפחות. נקודת המוצא בענין זה היא האמור בפסק הדין של בית המשפט העליון ב-ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו(2) 592, 603-604 (1982):

"מגמה, שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו....עם זאת יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את חלוקת האחריות לתאונת עבודה".

ראו גם ע"א 5850/10 חברת דפרון בע"מ נ' עזבון המנוח יבגני גולובין, פס' כ"ח (15.4.2012). בענייננו, מדובר בעובד ותיק ומנוסה. התובע נשלח בידי הנתבעת 1 לפני התאונה ללמוד במשך 10 ימים על "המכונות האלה" (פרוטוקול 30.10.2016 ע' 7 ש' 6-7). התובע דובר רוסית אך הדברים תורגמו לו והוא "ידע הכל" (ע' 10 ש' 1-2). בעדותו של נציג הנתבעת הובהר כי המכונה עליה למד התובע בצרפת לא היתה מאותו הדגם של המכונה ממנה נפצע, אלא מדגם ישן יותר, של מכונה מאותה סדרה (ע' 16 ש' 4-7). כך או כך, התובע אישר כי לפי הנהלים שנמסרו לו, אסור להכניס יד למכונה עובדת (ע' 7 ש' 17-8). התובע ידע שאסור להכניס יד למכונה עובדת. הוא ידע כי הדלת אמורה להיות נעולה בדלת עם מפתח מיוחד (פס' 6(ט) לתצהירו, פרוטוקול ע' 8 ש' 20-21); ודוק: התובע אינו טוען רק בדיעבד שהדלת היתה צריכה להיות נעולה, אלא טוען כי הוא ידע זאת גם בעת התאונה: