ברוך נ' בן אפרים ואח'

תביעה לאכיפת הסכם לפיו על הנתבעים לשלם לתובע עבור סחורה חקלאית. סכום התביעה 105,867 ₪.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובע והנתבע 1 (להלן – "הנתבע") הם חקלאים. הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת") היא חברה שהקים הנתבע והוא עצמו מחזיק בכל הון המניות שלה.

    

2. ביום 14.10.2013 נחתם בין התובע לנתבע הסכם להספקת סחורה (להלן – "ההסכם"). ההסכם המקורי, שרשום בכתב יד על גבי דף אחד, הוגש וסומן ת/1. לפי ההסכם, הנתבע הזמין מהתובע סחורה חקלאית שפורטה בהסכם. בתחתית הדף נרשם כדלקמן: "נאור בן אפרים הזמין ומתחייב לשלם עבור הסחורה הנ"ל בתנאי שהמשגיח אביחי יאשר כשרות".

    

   אין חולק כי ההסכם נכתב על ידי הנתבע (עמ' 5 שורה 14 לפרוטוקול).

    

3. בחודשים ינואר – מאי 2014 סיפק התובע לנתבע סחורה חקלאית, רשם את תעודות המשלוח ת/2 ומסר לנתבע את חמש החשבוניות ת/3. כל החשבוניות רשומות לכבוד "נאור בן אפרים". בחשבוניות מצוין בפירוש לאלו תעודות משלוח הן מתייחסות.

    

4. הנתבע מסר לתובע שלוש המחאות שנמשכו על חשבון הנתבעת (ת/4): המחאה בגובה 25,000 ₪ ביום 31.3.2014, המחאה בגובה 23,230 ₪ ביום 30.4.2014 והמחאה בגובה 10,000 ₪ ביום 30.6.2014. המחאות אלה לא נפרעו.

    

   ביום 10.4.2014 הפקיד התובע לחשבונו המחאה על סך 25,000 ₪ שנמשכה על חשבונו הפרטי של הנתבע (ת/5). המחאה זו נפרעה.