ת"א 34229-10-12 כהן נ' מיירמן

1.כללי 

תביעה להשבת כספים בהם זכה התובע כפיצוי בגין נזקו בתאונת דרכים מיום 18.5.1997, בהליך בו יוצג על ידי הנתבע, עורך דין נכבד בירושלים, שאת שירותיו שכר. הגם שלא נאמר הדבר בכתב התביעה במפורש, בפני בית המשפט, למעשה, תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. במוקד עילת התביעה טענת התובע, שחלקם הארי של הכספים בהם זכה בתביעתו, ושאף הועברו על ידי חברת הביטוח לנתבע, משום מה, לא מצא את דרכו לידיו.

2.התשתית העובדתית – מוסכמת בעיקרה

א.התובע שכר את שירותיו של הנתבע (או משרדו של הנתבע תוך שיוצג חלקית על ידי עורכי דין ממשרד זה; היבט שאינו רלוונטי לענייננו) לצורך תביעה לנזקו בעקבות תאונת דרכים.

ב. ביום 6.12.2006 פסק בית משפט השלום לתובע נזק בסך של 226,076₪ [ת.א. 9662/00].

ג. על פסק דין זה הוגש ערעור [ע"א 9021/07], וביום 2.7.2007 ניתן פסק דינה של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי הפחית סך של 100,000 ₪ מהפיצוי הכולל; כן חוייב התובע בעוד 5,000 ₪ בתוספת מע"מ - שכר טרחת ב"כ חברת הביטוח בערעור.

ד. חברת הביטוח שילמה זה לא כבר את כל הכספים שנפסקו לחובתה, וזאת לידיו של הנתבע. יוטעם, שגם אם סכום של כ– 21,000₪ שולם בשיהוי, נושא, שלטעמי, מצוי בשולי שוליו של ההליך דנן, אין חולקין שקיבל הנתבע לידיו את כל הסכומים בהם חויבה חברת הביטוח, בתחילה בערכאה הראשונה, ובהפחתה, בהמשך, של הסכום של 100,000 ₪.

ה.הנתבע העביר לתובע, בסך הכל, 20,000 ₪. הגם שלא הוכחש הדבר על ידי הנתבע, נמצא לנכון, בשים לב למרכזיותה של עובדה זו, לציין את סעיף 16 לכתב התביעה שכאמור לא הוכחש; ראה גם עמוד 17 שורה 17 לפרוטוקול.

ו. תמונת המצב הכספית פורטה על ידי התובע בסיכומיו, ובהיבט התחשיבי (להבדיל, מטענות משפטיות), לא ניכרת בין הצדדים מחלוקת ממשית. הסכומים דלהלן יצוינו נומינלית ולכל הקשור להצמדה ולריבית אתייחס בנפרד.