מ' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

העניין שבפני, תובענה לפיצוי התובע יליד 30.12.1960 על נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה אשר ארעה ביום 22.4.13 , על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975( להלן חוק הפלת"ד).

הנתבעת ביטחה בביטוח חובה את השימוש במלגזה מס' 519180 והתובע טוען כי עליה לפצותו בהתאם לחוק הפלת"ד, הנתבעת מנגד כופרת בחבותה וטוענת כי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק האמור.

החלטה זו עוסקת בשאלת סיווג התאונה: האם עסקינן בתאונת דרכים על פי הגדרת הדין, או לאו.

התובע תיאר את נסיבות התאונה כדלקמן: התובע עבד עם המלגזה, במסגרת הובלת פח אשפה בגודל בינוני לצורך ריקונו בפח אשפה מרכזי. לאחר שהגיע לפח האשפה המרכזי, היה עליו לפעול לריקון פח הפלסטיק, ומשפועלה זאת לא צלחה, ניסה לסייע בשחרור ידית הפח, אשר היה מונף לגובה על גבי מזלג המלגזה, ואז נפגע באצבע 4 יד ימין עקב כך כי כף ידו נמחצה בין הפח לבין שיני המלגזה.

לטענת התובע, מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה, ולפיכך לטענתו הנתבעת בהיותה המבטחת של הרכב בו נסע התובע עפ"י פוליסת ביטוח תקפה ועפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת הביטוח לרכב מנועי, חייבת לפצותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבעת, התאונה אינה עונה על הגדרת "תאונת דרכים", הואיל והתאונה לא נגרמה מניצול הכוח המכני של המלגזה; לגישתה, פעולת השימוש בכוח המכני הסתיימה טרם הפגיעה ועת הורמו השיניים של המלגזה עם מיכל הפלסטיק והוחזקו מעלה. מוסיפה הנתבעת, כי הפגיעה באה לאחר מכן, כתוצאה משימוש ידני- שחרור הפין ועל כן לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין הפציעה והשימוש בכח המכני של הרכב .