ת"א 34062-09-12 מזרחי ואח' נ' גור

1.לפניי בקשה "ליישום פסק דין בערעור".

2.המבקשים הגישו נגד המשיב תביעה לסילוק יד מחצר הנמצאת בבית משותף.

ביום 1.10.13 ניתן פסק דין בו התקבלה התביעה, וניתנה הוראה בדבר פינוי המשיב מהחצר.

המשיב הגיש ערעור על פסק הדין, ובד בבד ביקש להורות על עיכוב ביצועו.

ביום 27.11.13 ניתנה החלטה המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, בתנאי שהמשיב יפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 25,000 ₪. כך צויין באותה החלטה:

"לטעמי, מדובר במקרה גבולי, שבו פינוי החצר אינו מעשה בלתי הפיך, אולם נוכח העובדה כי במקום מתנהל עסק ופינוי החצר עלול להשפיע עליו, ונוכח הנזק שייגרם למשיבים בשל עיכוב של מספר חודשים, כאשר מדובר במצב הנמשך משה עשרות שנים, מצאתי לעכב את ביצוע פסק דיני ובלבד שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך 25,000 ₪ וכן התחייבות עצמית בלתי מוגבת בסכום לפיצוי המשיבים או מי מהם בגין כל נזק שייגרם להם למקרה והערעור יידחה. "

בעקבות כך הפקיד המשיב סך של 25,000 ₪ בקופת בימ"ש זה.

ביום 22.6.14 ניתן פסק דין בערעור, בו דחה ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ברוב דעות, את הערעור, וחייב את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ. עוד נקבע כי ככל שהמשיב הפקיד עירבון בערעור יש להעבירו לידי המבקשים על חשבון ההוצאות שנפסקו לטובתם. כתוצאה מכך העבירה מזכירות בימ"ש המחוזי לידי המבקשים סך של 15,000 ₪, אשר הופקד בזמנו ע"י המשיב בקופת ביהמ"ש המחוזי.

3.בבקשה הנוכחית עותרים המבקשים להורות למזכירות בימ"ש זה להעביר, מתוך הסכום של 25,000 ₪, סך של 8,600 ₪, המהווה את ההפרש בין סכום ההוצאות בו חוייב המשיב לשלם במסגרת הערעור, לבין הסכום שהועבר למבקשים מתוך הפקדון שהפקיד המשיב במסגרת הערעור.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הסכום של 25,000 ₪ שהוא הפקיד בבימ"ש זה, היה מיועד להבטחת נזקים שייגרמו למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, ולא יועד להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. עוד נטען כי על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, ואף נתבקש עיכוב ביצוע מביהמ"ש המחוזי, כך שבכל מקרה זכות המשיבים לקבלת הסכום של 25,000 ₪ צריכה להתברר רק לאחר הכרעת ביהמ"ש בבקשת רשות הערעור שהוגשה.

4.דין הבקשה להידחות.

הסכום אותו חוייב המשיב להפקיד בקופת בימ"ש זה, במסגרת ההחלטה מיום 27.11.13, יועדו לצורך הבטחת נזקים שעלולים להיגרם למבקשים כתוצאה מעיכוב פסק הדין. כך עולה מפורשות מלשון ההחלטה, וזה גם הרציונל העומד מאחוריה. זכותם של המבקשים לקבלת הסכום תשתכלל רק בתום הליכי הערעור על פסק הדין, וככל שהם יוכחו שנגרם להם נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, דבר שכלל אינו עומד על הפרק במסגרת הבקשה הנוכחית. ברי כי הסכום האמור לא יועד להבטחת הוצאות המבקשים בערעור.

5.הבקשה נדחית.