ת"א 3406-07-14 בכר נ' כפר שיתופי ואח'

התביעה

1.ביום 26.06.07 חתמה התובעת על הסכם עם הנתבעת 1 לרכישת מגרש בישוב ברקן. בהסכם נדרשה התובעת לשלם גם סכום של 30,300 ₪ כתנאי מוקדם לקבלת המלצה לרכישת זכויות דיור במגרש ביישוב ברקן (סעיף 4 להסכם).

לטענת התובעת, הסכום שנגבה הוא בגדר "כספים אסורים" הנגבים ממתיישבים חדשים.

התובעת עותרת להצהיר כי סעיף 4 האמור אינו חוקי ולהשבת הסכום שנגבה מכוחו בצירוף ריבית והצמדה. לטענת התובעת, הסכום נגבה כתנאי למתן המלצה של הנתבעת 1 לנתבעת 2 בדבר מתן רשות לתובעת לרכוש זכויות דיור ביישוב ברקן ולהתקבל כתושבת ביישוב וללא קשר להוצאות פיתוח ותשתיות.

הבקשות

2.בפניי שלוש בקשות.

א.בקשת הנתבעת 1 לעיכוב הליכים ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה.

ב.בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה.

ג.בקשה לפטור את הנתבעת 2 מלהתייצב ולהגיש כתבי בי דין בהליך.

הבקשה לעיכוב הליכים

3.הנתבעת 1 הגישה בקשה לעיכוב הליכים בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות,התשכ"ח-1968 (להלן :"חוק הבוררות") ובהסתמכה על סעיף 28 להסכם שנחתם בין הצדדים, שזו לשונו:

" א) מוסכם בין הצדדים כי כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים בכל הקשור בחוזה זה ו/או בביצועו יועבר להכרעתו של בורר דן יחידי שימונה על ידי רשם האגו"ש.

ב) חתימת הצדדים על הסכם זה מהווה חתימה על הסכם הבוררות. "

לטענת הנתבעת 1 ,סעיף 4 להסכם קובע מפורשות כי הסכום הוא על חשבון חלק מהוצאות הפיתוח והתשתית שהוצאו בעבר ולכן יש לשלול את טענות התובעת מיסודן.