ת"א 33924-12-12 בר כוכבא ואח' נ' ריבובסקי ואח'

עניינה של התובענה

במסגרת התובענה שלפני מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלומי היטל השבחה והוצאות, בהם חויבו התובעים, בשל חריגות בניה בדירת קוטג' בבית דו משפחתי, אותה רכשו מן הנתבעים. לטענת התובעים חיוב הנתבעים בתשלומים אלה מתבקש מכח הסכם המכר בין הצדדים, במסגרתו התחייבו הנתבעים לפצות את הנתבעים בתשלומים כאמור.

הנתבעים טוענים מנגד, בין היתר, כי חריגות הבניה היו בידיעתם של התובעים וכי ההוראה בהסכם המכר, מכוחה הוגשה התובענה, אינה מבססת כנגד הנתבעים עילת תביעה. כמו כן, כי חריגות בניה נטענות אלה, ככל שיוכחו, ניתנות היו להסדרה באמצעות הזכויות הקיימות בנכס, לשטחים עיקריים ולשטחי שירות.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

הבקשה דנן - להוצאת מסמך מן התיק

בבקשה שלפני עותרים המבקשים כי אורה להוציא מחומר ראיות התובעים, מסמך שצורף כנספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים, אשר כותרתו "חוות דעת על השבחה במקרקעין".

מדובר במסמך שנערך בתאריך 27.4.2012, בידי שמאי המקרקעין, מר אחיקם ביתן, ובהתאם לכתוב בו - נועד לשמש לאומדן היטל השבחה עבור הוועדה המרחבית לתכנון ובניה "שרונים".

טענות המבקשים (הנתבעים):

1. צירוף המסמך לתצהיר מטעם התובעים שלא למטרה לשמה הוא נערך וללא נטילת רשות מאת עורך המסמך או מזמין המסמך, הוא צירוף שלא כדין - בסעיף 2.11 למסמך, נכתב כי אין לעשות בחוות הדעת שימוש כל שהוא פרט למטרה האמורה, והיא אומדן היטל השבחה בלבד עבור הוועדה המרחבית. כמו כן, מברור שערך ב"כ הנתבעים עולה כי התובעים לא ביקשו, וודאי לא קיבלו רשות מהוועדה המרחבית או מהשמאי, מר אחיקם ביתן, לצרף את המסמך לתביעתם.

    

2. המסמך אינו חוות דעת כהגדרתה על פי הוראות כל דין ולרבות פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") – המסמך אינו מפרט את פרטי המומחיות של עורכו, מענו ומקום עבודתו; המסמך לא נערך לשם הגשתו לבית המשפט ואינו מתייחס לסוגיה הנתונה במחלוקת בפני בית המשפט; המסמך נעדר הצהרה מפורטת של עורכו לפיה זה ניתן במקום עדותו בבית המשפט, על כל המשתמע מכך.

    

3. לנוכח האמור, ומשאין המסמך מקיים את דרישות הדין, הרי שלגישת הנתבעים לא ניתן להגישו כלל כראיה לבית המשפט בהיותו עדות שמועה, ולפיכך מבקשים הם להורות על הוצאתו מחומר הראיות.