ת"א 33812-09-14 שאלתיאל נ' בן שיטרית ואח'

בפני בקשה לעיון במסמכים ספציפיים ומתן מענה לשאלון.

אין חולק כי הנתבעים הינם דיירים מוגנים, המנהלים עסק בנכס בבעלות התובע.

התובע טוען כי העסק אותו מנהלים הנתבעים בנכס הינו "מעבדה רפואית" או "בית עסק המשמש משרד שבו עוסק בעל מקצוע חופשי", בהתאם לסעיף 52 לחוק הגנת הדייר, ועל כן, ובהתאם לחוק, על הנתבעים לשלם לו דמי שכירות ריאליים ולא את השיעורים המקסימליים הקבועים בחוק.

הנתבעים כופרים בטענה זו. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי רכשו את זכויות הדיירות המוגנת בהסכם מראשית שנות ה – 80, ומשכך, נוכח הוראת סעיף 53 לחוק, אין תחולה להוראת סעיף 52 לחוק.

במסגרת זו עתר התובע למתן צו בבקשה להמצאת 10 סוגי מסמכים ספציפיים וכן צו המחייב את הנתבעים להשיב על 19 שאלות המופיעות בשאלון.

לאחר קבלת התשובה והתגובה לבקשה הריני קובע כדלקמן:

1. הבקשה בעניין המסמכים נוסחה, בסעיף 9 לבקשה, כך: "בית המשפט יתבקש להטיל צו המחייב את המשיבים (להעביר) לידי המבקש את המסמכים המפורטים להלן".

   דהיינו, עסקינן בבקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו, בהתאם לתקנה 117 לתקסד"א, ולא בקשה למתן צו לגילוי מסמך פלוני, לפי תקנה 113 לתקסד"א. בקשה מסוג זה צריך שתתמך בתצהיר, המציין מהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכן לפרט את מקור ידיעתו לגבי הימצאותם אצל היריב.

   תצהיר כזה לא צורף, ועל כן – אך מטעם זה ניתן לדחות הבקשה.

2. מעבר לנדרש בחנתי את הבקשה במשקפי הרלוונטיות, וזאת בשים לב ליריעת המחלוקת המצומצמת, כפי שהוצגה לעיל ובאה לידי ביטוי בכתבי הטענות. מצאתי, כי פרט למסמכים המבוקשים בסעיף 9א' בבקשה, אין כל רלוונטיות למסמכים האחים המבוקשים, לבירור הסוגיה שבמחלוקת. ביחס למסמכים המפורטים בסעיף 9ב', המדובר בשאלה שמקומה בשאלון, והיא ממילא נשאלה, ואתייחס לכך בהמשך.

3. באשר לשאלון – סבורני כי השאלות בסעיפים 11א', 11ג', 11ד', 11ה', 11ז' ו – 11י"ד רלוונטיות, ויש להשיב עליהם, אם כי עלי לאמר שרובן הגדול של השאלות רלוונטיות רק בפריפריה, וצו למתן מענה להן ניתן משום שאין הוא דורש מאמץ מצד הנתבעים.

4. המסמכים הנ"ל, וכן תצהיר תשובות לשאלון יומצאו עד ליום 1.5.2016.