אלמשלי נ' בן הרוש

1.בפני בית המשפט תביעה כספית על סך 241,000 ₪. 

טענות התובע

2.התובע והנתבע הכירו מילדות. עובר ליום 5.4.06 הנתבע ביקש מהתובע הלוואה על סך 46,000 $ והתובע הסכים לכך.

3.ביום 5.4.06 התובע הלווה לנתבע את הסכום שביקש בסך 46,000$. הצדדים חתמו על "הסכם הלוואה", לפיו התובע מלווה לנתבע 46,000$ והנתבע יחזיר לו סכום זה ללא ריבית עד ליום 5.4.07 (להלן: "ההסכם" או "הסכם ההלוואה" או "המסמך").

4.הנתבע לא פרע את ההלוואה במועד והתובע פנה אליו פעמים רבות, אך לשווא.

5.בחודש 4/2012 הנתבע פרע 58,000 ₪ מתוך ההלוואה.

6.סכום החוב של הנתבע, כולל ריבית והצמדה נכון ליום הגשת התביעה, עומד על 241,000 ₪.

טענות הנתבע

7.התובע הוא בעלים של חברת בניה בשם אתרים חברה לבניה ונכסים בע"מ (להלן: "חברת הבניה" או "החברה"). בשנת 2006 הנתבע רצה לקנות בית שנבנה ע"י חברת הבניה. לכן פנה לתובע וחתם עם החברה על חוזה לרכישת מקרקעין וכן על חוזה להזמנת שירותי בניין (להלן: "חוזה הרכישה").

8.בין הצדדים הוסכם, שמעבר למחיר המצוין בחוזה הרכישה שעל הנתבע לשלם לחברה, הנתבע ישלם לחברה סכום נוסף של 50,000$, בתמורה לרכישת הבית. זאת על פי הצעת התובע. כן הוסכם שסכום זה ישולם תוך 12 חודשים, המועד לסיום הבניה ומסירת החזקה, ללא הפרשי הצמדה וריבית. הסכם ההלוואה נערך ע"י התובע לדרישתו, על מנת לעגן את הסכמות הצדדים בכתב.