ת"א 3361-06-10 תקוה ואח' נ' מאיו בגדים יפים בע"מ ואח'

רקע עובדתי

1.ביום 8.2.06 נכרת בין התובעת והנתבעת שכנגד (להלן – אביטל) לבין הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן – מאיו), שבשליטת עו"ד אסף קוסטיקה (להלן – קוסטיקה), החולשת על חנויות נוספות תחת שם מותג זה, הסכם ליסוד שותפות בלתי מוגבלת (להלן – ההסכם) שמטרתה פתיחת חנות לממכר בגדי אופנה ברמת השרון שתיקרא "MAYU רמת השרון" (להלן – הסניף או סניף רמת השרון). בהסכם נקבע כי אחוז חלוקת הרווחים יועמד על 40% לאביטל ו-60% למאיו, כי אביטל תשקיע הון עצמי התחלתי בסך של 30,000 ₪ לצורך שיפוץ הסניף - שלא יוחזר לה, ככל שתידרש השקעה כספית נוספת, זו תושקע על-ידי הצדדים לפי יחסיהם בחלוקת הרווחים; כי הסניף יעבוד כיחידה עסקית עצמאית ונפרדת; כי אביטל תפתח תיק עוסק מורשה וייפתח חשבון בנק משותף ע"ש מאיו כאשר אביטל תהיה מורשית חתימה בו; כי בתוך 3 חודשים ממועד החתימה על ההסכם יערכו הצדדים ביטוח מנהלים ויקבלו טלפונים סלולאריים. עוד הוסכם, כי במקרה של פירוק השותפות, יכוסו חובות השותפות שנצברו עד למועד זה, כי יחולקו רווחי השותפות שנצברו עד ליום זה וכי חלקה של אביטל בשותפות יעבור למאיו ללא תמורה.

עוד נקבע בהסכם, כי אביטל תעסוק בניהול הסניף, וכי שכרה יסתכם ב-7,000 ₪ נטו לחודש אשר ישולם לה באופן הבא: סך של 4,000 ₪ ישולם לה כנגד חשבונית מס שתוצא על-ידה, וסך 3000 ₪ ישולם לה כשכר עבודה בתלוש משכורת. כן נקבע כי מאיו תעסיק עובדת מטעמה ואביטל תעסיק עובד מטעמה.

לאחר החתימה על ההסכם, איתרו הצדדים נכס ברח' אוסישקין ברמת השרון, ולאחר שנחתם הסכם שכירות בין אביטל לבין בעלת הנכס – נפתח הסניף בחודש מרץ 2006, והמיזם המשותף יצא לדרך. השותפות שרדה במשך כשלוש שנים, וביום 19.2.09 הודיעה אביטל כי היא מבקשת לפרק את השותפות.

רקע דיוני

2.ביום 1.6.09 הגישה אביטל את התביעה העיקרית נגד מאיו ע"ס 279,724 ₪ לבית משפט השלום בתל אביב, ומאיו מצידה הגישה תביעה שכנגד נגד אביטל ע"ס כ- 187,966 ₪.

בהחלטה מיום 12.5.10 קבע בית משפט השלום כי הסמכות לדון בתביעות ההדדיות מסורה לבית משפט מחוזי, משהללו עוסקות בהתחשבנות הקשורה לשותפות בין הצדדים ולפירוקה, והורה על העברתן לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

עוד יצוין כי בהחלטות נוספות נמחקו מכתבי הטענות סעדים הקשורים ליחסי עובד-מעביד, משנקבע שהסמכות לבירורם מסורה לבית הדין לעבודה.

התביעה העיקרית

3.בתביעתה טוענת אביטל כי מאיו ביצעה מהלכים חד צדדיים בשותפות בניגוד להסכם, ובכלל זה, משכה כספים מהשותפות ללא ידיעתה והשתמשה בהם כדי לבצע רכישות שיש בהן כדי לקדם את ענייניה שלה בלבד בחנויותיה האחרות, להבדיל מענייניה של השותפות, וכי בהתנהלותה זו הביאה מאיו לריקון קופת השותפות ולקיפוחה של אביטל. נטען, בין היתר, כי מאיו משכה כספים למטרת מימון רכישת אופנוע למחסנאית במאיו; למימון רכב לאחת מבעלי המניות במאיו; לתשלום שכר עובדי מאיו שלא עבדו כלל בסניף ברמת השרון כי אם בחנויות אחרות של הרשת; לתשלום עבור פרסום ומיתוג של מאיו בלבד, ועוד.

בפן החשבונאי, וכפועל יוצא מהנטען לעיל, טענה אביטל כי הרווח האמיתי הכולל של סניף רמת השרון מיום תחילת השותפות ועד ליום 31.12.08 מסתכם ב- 590,253 ₪, ומשחלקה ברווחי הסניף מתבטא ב-40% הרי שהיא זכאית, לאחר ניכוי תשלומים ששולמו לה ע"ח רווחיה, לסך נוסף של 196,000 ₪ מתוך הסך האמור. אביטל אף עתרה לסכום נוסף של 60,000 ₪ - החזר שיעור חלקה בעלות שיפוץ הסניף.

אביטל תמכה טענותיה החשבונאיות בחוות דעתו של רו"ח קובי מסינג.

התביעה שכנגד

4.לעומתה, טוענת מאיו כי החל מחודש נובמבר 2008 החלה התדרדרות דרסטית במכירות הסניף, ואז הוברר כי אביטל מפרה את ההסכם: אביטל החלה להיעדר מהחנות ובתוך כך עלה שכרה של עובדת נוספת שנשכרה על ידה מנת שתעבוד במקומה; אביטל סירבה להזרים הון נוסף לשותפות לצורך תשלום משכורות; אביטל לא פתחה תיק עוסק מורשה ולא הנפיקה חשבונית מס כנגד התשלומים החודשיים בסך 4,000 ₪ שהעבירה לה מאיו מדי חודש כחלק ממשכורתה; אביטל הפרה את חובתה לעבוד בסניף כמוכרת אף ששולמה לה משכורת בגין כך; העסיקה מוכרת נוספת בחנות בהיקף הגדול פי 4 מהמוסכם; אביטל שילמה למוכרת הנוספת את שכרה בצ'קים של החנות ובלא שדיווחה על כך למאיו ואף בלא שהנפיקה לעובדת הנוספת תלושי שכר; אביטל מנעה רישום לקוחות חדשים במחשב; אביטל מחקה שמות של לקוחות קבועים; ניצלה מידע פנים וסודות מסחריים וכו'