ת"א 3355-02-14 מטיילי א. אילת בע"מ נ' יגודייב ואח'

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 26.8.13

המדובר בתביעה שהוגשה על סך 110,915 ₪ בשל נזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מפגיעה מאחור של אוטובוס הנתבעים.

בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות לעניין האחריות והנזק ובהמשך טענה כי לפני הגשת התביעה פנתה הנתבעת 2 בבקשה כי התובעת תעביר לעיונה את תמונות הנזק שחל רכב התובעת, אולם התובעת לא עשתה כן. כמו כן נטען שם, כי עובר להגשת התביעה הציעה הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 85,265 ₪ אולם התובעת ביכרה להגיש את התביעה.

בדיון שהתקיים צמצמו הצדדים את המחלוקת ביניהם לעניין רכיב הנזק "ימי השבתה" ושכר טרחת עורך הדין.

ימי השבתה:

בכתב התביעה טענה התובעת רכבה הושבת לצורך תיקונו למשך 7 ימים והעריכה כל יום בסך של 2,700 ש"ח ובסך הכול 18,900 ש"ח.

להוכחת ימי ההשבתה ביקש ב"כ התובעת להסתמך על המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט.

לכתב התביעה צורף אישור של משרד רואי חשבון לפיו בהסתמך על ספרי החשבונות של התובעת, העלות הממוצעת של הפעלת אוטובוס עומדת על סך של 2,700 ש"ח ליום עבודה. כן הוצגה חשבונית מיום 29.9.13 המלמדת כי תאריך הכניסה למוסך היה 28.8.13 ותאריך הסיום 29.9.13.

לאחר שעיינתי במסמכים אני סבורה כי אין בהם די כדי להוכיח את רכיב ימי ההשבתה. משהתובעת כימתה את ימי ההשבתה בכתב התביעה ב- 7 ימים, הרי שהתאריכים שפורטו בחשבונית אינם מהווים אינדיקציה למספר הימים שהאוטובוס שהה במוסך בפועל. כמו כן, על מנת להוכיח ימי השבתה אין די בעובדה כי האוטובוס שהה במוסך אלא על התובעת להוכיח, כאמור, כמה ימים בפועל שהה האוטובוס במוסך, וכן להוכיח כי נגרמו לה הפסדים כספיים כתוצאה מהשהייה של האוטובוס במוסך ומה עשתה להקטנת הנזק. העובדה כי יום עבודה של אוטובוס מוערך ב- 2,700 ש"ח כשלעצמו אינו מעיד על ההפסד שנגרם לתובעת בפועל. לפיכך ומשלא הוגשו ראיות להוכחת ימי ההשבתה בפועל וההפסד שנגרם כתוצאה מההשבתה הנטענת, לא הורם הנטל להוכחת רכיב ימי ההשבתה.