ת"א 33495-04-12 אלבז נ' בדיחי ואח'

בפני תביעה שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים ובה עתירה ליתן סעד הצהרתי נגד הנתבעים ולקבוע כי חוות דעתו של הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") מיום 05/07/12 שניתנה על ידו כמומחה בתיק 48987-03-11 בבית המשפט השלום בתל אביב, הינה חוות דעת פסולה בשל פגמים שנפלו בה היורדים לשורשה ובשל היותה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, העולה כדי משוא פנים.

כן התבקש בית המשפט למנות שמאי חלופי במקום הנתבע, אשר יתן חוות דעת חדשה שתחליף את חוות דעתו של הנתבע בכל הנוגע להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין מיום 12/12/11 בין התובעת לבין הנתבעת 1.

רקע עובדתי

במהלך החודשים מרץ-אפריל 2011 הוגשו על ידי התובעת והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") תביעות הדדיות. האחת - תביעה לפינוי הדירה שהוגשה על ידי הנתבעת כנגד התובעת בת"א 48987-03-11 בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "תביעת הפינוי"). השנייה - בקשה לקבלת דייר חלופי שהוגשה על ידי התובעת נגד הנתבעת 1 בת"ש 10686-04-11 בבית הדין לשכירות בתל אביב.

התביעה לקבלת דייר חלופי נמחקה ובתביעת הפינוי הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו התובעת תפנה את הדירה כנגד קבלת חלקה בדמי מפתח (60%), וזאת עד יום 31/03/12.

בסעיף 2 להסכם הפשרה נקבע כי לצורך קביעת שווי דמי המפתח ימנה בית המשפט שמאי, אשר ישום את שווי דמי המפתח המלאים ומהם ישולם לתובעת חלקה כדיירת מוגנת לפי חוק הגנת הדייר בשיעור של 60%. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ובית המשפט מינה את המומחה אירני אלפרד, הנתבע, כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת סכום דמי המפתח.

ביום 28/02/12 התקבלה אצל ב"כ התובעת חוות דעת הנתבע שממנה עלה כי שווי חלקה של התובעת (60% מדמי מפתח מלאים) הינו 426,000 ₪.

הסכום שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם בית המשפט הפתיע את התובעת, שכן הוא היה נמוך בצורה משמעותית מהערכות מוקדמות שהיא קיבלה ממומחים מטעמה, ולטענת התובעת חוות דעתו של השמאי נערכה באופן שגוי ובאופן בלתי סביר לחלוטין.

התובעת פנתה לנתבע בשאלות הבהרה ובתשובותיו השיב השמאי על השאלות ועמד על האמור בחוות דעתו.