ת"א 33471-04-16

ביום 18.9.13 נפגעה התובעת עת חבילת קרטונים, שנפלה ממלגזה, פגעה בה.

הארוע התרחש בעת שהתובעת בקשה להעמיס מצרכים שרכשה לתא המטען של רכבה, אשר חנה בחניית הסופר בו ביצעה קניותיה, ובו בעת המלגזה עסקה בהעמסת סחורה למשאית שחנתה בסמוך (להלן: "התאונה").

אין מחלוקת בין הצדדים כי הארוע הינו בגדר "תאונת דרכים" אולם נפלה מחלוקת מי ממבטחות הרכבים המעורבים בארוע המתואר (המלגזה או רכב התובעת) חייב בפיצוי התובעת.

אין בפי התובעת טענה לנכות צמיתה כתוצאה מפגיעתה.

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה בהתאם להוראת סעיף 4ג' תוך שקיימת אפשרות לדחיית התביעה כנגד מי מהנתבעים ללא חיוב בהוצאות.

כפי שהתובעת תארה את התאונה זו התרחשה בעת שהיא הגיעה לרכבה, שהשימוש בו מבוטח ע"י נתבעת 3, עם עגלת קניות ובה שקיות עם מצרכים שקנתה בסופר. היא פתחה את תא המטען באמצעות שלט הרכב שבידה (אשר לחיצה עליו משחררת את דלת תא המטען), ובעת שבקשה להתחיל בהכנסת המצרכים לתא המטען, נפלה עליה חבילת קרטונים מהמלגזה, פגעה ברכבה ובגופה וגרמה לנפילתה ארצה. המלגזה, אשר נסעה בקרבה למקום חניית רכב התובעת, עסקה בהעמסת משאית שעמדה מאחורי התובעת בעת שפניה היו לכיוון תא המטען של רכבה.

התובעת העידה כי אלמלא פגיעתה, היתה מסיימת את פריקת המצרכים לתא המטען, מחזירה את עגלת הקניות לפתח הסופר, ורק לאחר מכן חוזרת לרכב על מנת לנסוע מהמקום. היא ציינה כי בעת שפרקה את המצרכים מנוע הרכב היה דומם.

התובעת סבלה מחבלות קהות לאורך צד גופה השמאלי, החל מאזור הצוואר ועד לכף רגלה השמאלית, וכפי שנראה בתמונות שהציגה, קרסול רגלה התנפח והופיע בו שטף דם.

התובעת נעדרה מעבודה למשך 12 יום (עד ל-30.9.13), אך לא נגרם לה הפסד שכר בשל כך שכן שכרה שולם לה כנגד ניצול ימי מחלה.

התובעת לא קיבלה טיפול רפואי נוסף מעבר לביקור בחדר המיון וביקור נוסף אצל רופא.

בשאלת החבות - ב"כ התובעת וכן ב"כ נתבעת 2, מבטחת השימוש במלגזה, טוענים כי יש לראות את התובעת כ"משתמשת" ברכבה היא בעת התאונה, שכן עסקה בפריקת המצרכים אל הרכב פעולה שיש לראות בה חלק אינטגרלי מ"כניסה" לרכב. לטעמם, פעולה כזו, בדומה לפעולה של פריקת המצרכים מתא המטען בתום הנסיעה, יש לראות כחלק מהשימוש ברכב, והם הפנו לפסיקה של בתי משפט מחוזיים ושלום, התומכת לטעמם בטענה זו. לחילופין, גם באם התובעת אינה "משתמשת" ברכבה, עדין מדובר ברכב "מעורב" במובן סעיף 3(ב) לחוק הפלת"ד, ולפיכך יש לחייב את מבטחתה בחלק מהפיצוי.