בן מרגי נ' עמרור

1. התובע אוחז בשיק שקיבל במסגרת עסקת ניכיון שיקים ומבקש להיפרע ממושך השיק לאחר שהשיק חולל מחמת אכ"מ.

רקע

2.התובע ניהל עסק לניכיון שיקים בשם מור שירותים ובמהלך עיסוקו קיבל לידיו ביום 6.9.15 שיק על סך של 124,000 ₪, נושא זמן פרעון 5.7.15 שנמשך מחשבון הנושא את שם הנתבע. השיק נמסר לתובע ע"י אדם בשם יוסף אבו חאמד שהפעיל עסק מסחרי בשם "צמיגי אבו חמד" (להלן- "צד ג'"). האחרון נרשם כנפרע בשיק והסב את השיק לתובע.

לטענת התובע הייתה לו היכרות מוקדמת עם הנתבע עובר לקבלת השיק הנ"ל וקיבל עוד קודם לכך 4 שיקים המשוכים גם כן על ידו לפקודת צד ג' בסך כולל של 192,000 ₪, ושנוכו על ידו ללא כל טענה או הסתייגות של הנתבע. יתר על כן האחרון היה גם כן לקוחו של התובע וביצע אצלו עסקאות דומות של ניכיון שיקים של לקוחותיו.

עוד נטען כי בעסקה האחרונה מול צד ג' נתן התובע תמורה כנגד השיק בסך של 123,300 ₪.

3.התובע הציג את השיק לפירעון אולם השיק חולל מחמת אכ"מ ו"מוגבל" ומשום כך הגיש את השיק לביצוע כנגד הנתבע וצד ג'.

4.הנתבע הגיש התנגדות והתגונן כנגד ביצוע השיק בהוצאה לפועל בטענת העדר יריבות, העדר תמורה, זיוף ואי חתימה על השיק אשר נגנב או אבד. עוד טען כי השיק לא מולא בכתב ידו, לא נמסר על ידו או בהרשאתו או בידיעתו או בהסכמתו. הנתבע הוסיף וציין כי התוודע לתיק ההוצאה לפועל רק לאחר שהוטל עיקול על ידי התובע וכך התברר לו בדיעבד כי האחרון עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות. לכן טען כי ככל שנרקמה עסקה כנ"ל בין התובע לצד ג' בנוגע לשיק נושא התובענה, הרי היה על הראשון לפעול על פי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, דבר שלא נעשה, ולכן יש לדחות את התביעה.

דיון

המחלוקת

5.הנתבע סמך הגנתו על מספר טעמים כאמור ולכל אלו אדרש בנפרד על מנת לקבע באם זכאי התובע להיפרע הימנו בגין השיק.