ש. נ' עיריית אשדוד ואח'

1. בתאריך 16.3.13, מוצאי שבת, בשעה 18:50 לערך, הלכה התובעת בדרך ציבורית בשדרות הרצל באשדוד, בדרכה למתחם עבודתה במתחם סטאר סנטר בעיר. בעודה הולכת נקלעה רגלה למעין בור במדרכה שנוצר בשל אבנים משתלבות שקועות וצמודות למכסה ביוב. התובעת נתקלה במכסה הביוב ונפלה ארצה בעצמה רבה, תוך שנפגעה בעיקר בכף רגלה השמאלית (להלן – 'התאונה').

התביעה שלפניי היא תביעה לפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה, ותביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי בגין התגמולים ששילם לתובעת עקב תאונה זו.

2. לאחר שמיעת ההוכחות בתיק, ובכלל זה לאחר שנחקרו עדי הנתבעות בחקירה נגדית, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה הנתבעות נוטלות על עצמן את האחריות לקרות התאונה, תוך שלתובעת ייוחס אשם תורם בשיעור של 15%.

המחלוקת שנותר להכריע בה נוגעת אפוא לנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה, בלבד.

3. התובעת, ילידת 1.2.1974, נשואה ואם לשלושה ילדים, עבדה במועד התאונה מזה כשנתיים כקופאית ראשית ב"משביר לצרכן" והשתכרה כ – 4,500 ברוטו לחודש.

לאחר התאונה פונתה התובעת על ידי בעלה וגיסה לקבלת טיפול במוקד "ביקור רופא" באשדוד, שם אובחנה נפיחות ורגישות עזה בכף ובקרסול רגל שמאל. בצילום רנטגן לכף רגל שמאל אובחן שבר באזור שמתחת לאצבע הקטנה בכף הרגל, וכף הרגל גובסה.

התובעת שוחררה לביתה והונחתה ליטול משככי כאבים לפי הצורך ולהיות במעקב רפואי במסגרת קופת החולים.

התובעת המשיכה לסבול מכאבים חזקים באזור השבר, ונמנעה מלדרוך על כף הרגל או להניע אותה. בהמשך פנתה התובעת לבית החולים "ברזילי", שם אובחן אצלי מצב DVT (פקקת ורידים בשל חוסר תנועה) בשוק רגל שמאל. התובעת שוחררה לביתה אך למחרת פנתה לחדר המיון בבית החולים, משם הועברה לאשפוז בן יומיים במחלקה הפנימית, במהלכו קיבלה טיפול לדילול דם.

לאחר ששוחררה התובעת לביתה מבית החולים הייתה נתונה במעקב אצל אורטופד, התניידה תקופה קצרה בעזרת כיסא גלגלים, ולאחר מכן התהלכה עם סנדל "דרקו". התובעת אף הופנתה לקבלת טיפולי פיזיותרפיה והמשיכה לצרוך משככי כאבים ותרופות לדילול דם.