ל' נ' מוסטפא ואח'

כללי

1.התובעת ילידת 29.5.1961, נפגעה ביום 2.9.2007 בתאונת דרכים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), בה היה מעורב רכב פרטי מסוג פיג'ו, מ.ר.- 37-728-16 (להלן: "הרכב") שעה שהיה נהוג על-ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מר מוסטפא עבדאללה (להלן: "התאונה"). אין חולק, כי התובעת זכאית לפיצויים לפי החוק.

2.לאחר התאונה, הובהלה התובעת, באמבולנס מד"א, לבית-חולים העמק בעפולה (להלן: "בית-החולים"). נבדקה בחדר מיון. אובחן שבG.T בכתף שמאלית. בוצעה חבישה והתובעת שוחררה לביתה עם המלצה למעקב וטיפול אנלגטי. בהמשך, קיבלה התובעת טיפול פיזיותרפי. ויודגש: התובעת לא טוענת לנכות רפואית יציבה עקב התאונה.

3. משטרת ישראל – את"ן עמקים חקרה את התאונה (ת"ד 870/2007). הנתבע הועמד לדין בבית המשפט השלום לתעבורה בנצרת, במספר עבירות תעבורה והן: אי-מתן זכות קדימה במעבר חציה, נהיגה ברשלנות והתנהגות הגורמת נזק (ת"ד 123-01-08). בית-משפט השלום לתעבורה בנצרת שפט את הנאשם שם/הנתבע כאן בהעדרו (ביום 14.7.2008), הרשיעו בדין בעבירות שיוחסו בכתב האישום וגזר עליו עונשים של קנס, פסילה ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה (נ/1).

טענות התובעת

4.התובעת טוענת, בקליפת אגוז, כי היא זכאית לפיצויים לפי החוק. דא עקא, אין בידה לתבוע פיצויים מאת מבטח, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, היות ואין לנוהג ברכב – הנתבע - ביטוח לפי פקודת ביטוח, רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970 (להלן: "פקודת הביטוח") המכסה את החבות הנדונה. מכאן, על הנתבע והנתבעת 2, קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "הנתבעת") לפצותה על נזקי הגוף שנגרמו לה עקב התאונה, והכל לפי הוראות סעיפים 2 ו- 12 (א) (29) לחוק.

5.התובעת טוענת לפיצויים במספר ראשי נזק והם:

א.עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.

ב.הפסד השתכרות לעבור ולעתיד – 50,000 ₪.

ג.כאב וסבל - 15,000 ₪.

ד.הוצאות רפואיות ונלוות – 10,000 ₪.

85,000 ₪.