א' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון

1. התובע, יליד שנת 1950, נפגע בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 10.5.09 (להלן: "התאונה"). התאונה ארעה שעה בה נהג התובע ברכב במסגרת עבודתו. לפיכך, מהווה התאונה גם תאונת עבודה.

2.עובר לתאונה שימש התובע כחשמלאי במשרד הביטחון וכיום הינו פנסיונר של מדינת ישראל.

3.ממקום התואנה הובהל התובע באמבולנס לבית החולים "זיו" בצפת בגין פגיעה בגבו. התובע אושפז למשך תקופה ארוכה מיום התאונה 10.5.09 ועד ליום 9.6.09. לאחר מכן שוחרר כשהוא נתון במעקב רפואי וטיפולים שונים ובהם טיפולי פיזיוטרפיה.

4.התובע הוכר כנפגע תאונה עבודה על ידי המל"ל ונקבעו לו נכויות רפואיות כדלהלן-

עד ליום 31.3.10, 100% נכות

מיום 1.4.10 ועד ליום 30.9.10- 20% נכות

מיום 1.10.10 נכות קבועה בשעור של 14.5%.

5.מן התיעוד הרפואי ומסמכי המל"ל עולה כי התובע סבל משבר דחוס בגוף חוליה L1 וכן מבעיה רפואית נוספת אשר הוחמרה כתוצאה מן התאונה.

נכות הקבועה נקבעה כך ש 10% נכות הינם בגין החמרת אותה בעיה ו- 5% נכות בגין מצב הגב, סך הכל משוקלל 14.5% נכות.

6.ביום 1.5.10 פרש התובע לפנסיה בהיותו בן 60.

כאב וסבל