ת"א 33073-06-13 הורן נ' זוסמן

בפני תביעה בעילה נזיקית בסך של 608,800 ש"ח בגין נזקי רטיבות שבאחריות הנתבע בשל חדירת מים מביתו, לביתה של התובעת הגובלים האחד לשני.

לאחר ישיבת קדם המשפט ומשהוגשו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת של מומחים מטעם בעלי הדין, ניתנה ביום 9.3.16 החלטה המאשרת הסדר הדיוני שהוגש לפיו יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 , ללא הנמקה, לפי כתבי בי-דין ולאחר הגשת סיכומים בכתב , ללא קביעה של סף מינימום ומקסימום.

התביעה, שהועמדה על סך של 608,800 ₪ כללה עלויות לתיקון נזקים בביתה של התובעת שנטען כי הם באחריותו של הנתבע וכן נזקים עקיפים מתוך סכום התביעה שהועמדו על סך של 300,000 ₪ בגין עגמת נפש, אובדן הנאה ומניעת שימוש בבית או בחלק ממנו. התובעת טענה בין היתר למצבה הבריאותי שמנע ממנה לגור בבית שסבל מרטיבות, כמובא בחוות הדעת של רופא מטעמה.

בנוסף ביקשה התובעת שיינתן צו המורה לנתבע להתאים את ביתו להיתר הבנייה ולהסיר ממנו חריגות בנייה שגרמו בין היתר לנזקי ביתה.

התובעת טוענת לנזקי רטיבות חמורים שהתגלו בביתה כבר בשנת 2009 כתוצאה מליקויים בגג ביתו של הנתבע הצמוד לביתה כמובא בשתי חוות דעת של המהנדס ברגמן מטעמה. הרטיבות, הוחמרה עם ביצוע עבודות בנייה על גג ביתו של התובע בסוף שנת 2011 ועליה נסובה חוות דעתו השנייה של המהנדס ברגמן. לטעמה, הנתבע הודה באחריותו לרטיבות כבר בשנת 2011 אך לא טרח לבצע את התיקון כבר אז.

במסגרת הסיכומים ובדומה לכך בתצהירה, העמידה התובעת את נזקי הבית והוצאותיה בגינם בסך של 58,834 ₪ וטענה לנזקה בגין עגמת נפש בסך של 300,000 ש"ח וכן להוצאותיה למומחים ולשכר טרחת עו"ד.