קדוש ואח' נ' רוזנר ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בהתאם לחוק איסור לשון הרע התשכ"א – 1965 (להלן: "החוק"). 

1.  

2. הצדדים נמנים על המגזר החרדי ובמועדים הרלוונטיים לכתבי הטענות התגוררו בשכנות בבניין משותף בבני ברק. התובע הוא בעל משפחה אשר לדבריו עוסק בתחום החינוך משך 17 שנה מאז היותו חייל ומשמש בפועל כסגן מנהל בית ספר. הנתבעת גם היא בעלת משפחה העוסקת 12 שנה בתחום החינוך כמורה.

    

3. הרקע לסכסוך הוא עבודות שיפוצים שבוצעו בדירתה של הנתבעת אשר הפריעו לתובע וגרמו לו לטענתו לנזקים.

    

   טענות התובע הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה

    

4. התובע טען כי ביום 7.1.2014, במהלך ביצוע עבודות בדירת הנתבעת, נפל מדירתה אל חלון דירתו שק מלט. התובע פנה אל הנתבעת וביקש כי זו תדאג לפינויו של השק והלכלוך שנגרם בעקבות כך. במהלך השיחה, שנערכה בחדר מדרגות בבניין, ענתה לו הנתבעת בצעקות ובהכפשות במטרה לבזותו לאוזני כל השכנים. לטענתו, היא צעקה שמאז שהחלה את עבודות השיפוצים בדירתה פעל התובע במטרה להזיק לה מול העירייה. באותה שיחה, איימה עליו כי אם יזיק לה היא תדאג להזיק גם לו. היא הוסיפה בצעקות כי התובע הוא בבחינת "דין מויסר" (מוסר). בעקבות צעקותיה יצאו שכנים מהדירה לחדר המדרגות ושמעו את הדברים.

    

    

5. זאת ועוד, בבוקר יום 10.1.2014 התקשרה הנתבעת אל מנהל בית הספר בו עובד התובע וטענה באופן שקרי כי התובע הטריד אותה מינית, כי היא אינה מבינה כיצד מעסיקים אותו וכי בכוונתה לפנות בעניין זה למנכ"ל החינוך העצמאי והכל במטרה להזיק לתובע. רק יומיים לאחר מכן ובהתערבות בעלה, נאמר לתובע כי הנתבעת התקשרה למנהל בית הספר וחזרה בה מדבריה. הנתבעת מעולם לא התנצלה בפני התובע על כי כינתה אותו מוסר ועל כך שאמרה למנהל בית הספר שהטריד אותה מינית.