ת"א 32954-03-13 פלונית נ' קופת חולים כללית - מרכז רפואי ואח'

כללי

1. בפני תביעה שענינה נזקי גוף. התובעת, ילידת 1976, טענה כי ביום 18.9.2007 בוצע בה ניתוח רשלני להרחקת נגע עורי באזור כתף ימין, שהותיר אחריו "צלקת גדולה ומכוערת" (ס' 2ב' לכ. התביעה). לדבריה, לא הוסבר לה הסיכון של היווצרות צלקת כזו, והיא מסבה לה נזק אסטטי ותיפקודי. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק.

2. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירה היא עצמה והוגשה חוות דעתו של ד"ר שריה כהנוביץ', מומחה בכירורגיה פלסטית. מטעם הנתבעים הצהירו הנתבע 2 (המנתח), ד"ר יצחק מור (שהפנה את התובעת לניתוח), וכן הוגשה חוו"ד של ד"ר יעקב גולן, מומחה בכירורגיה פלסטית. כל העדים נחקרו. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.

    

   השתלשלות הענינים וטענות הצדדים

3. התובעת ביקשה להסיר שומה מהכתף (ס' 5א לתצהירה). היא ניגשה לרופא המשפחה, פרופ' מיכאל וינגרטן, שרשם ביום 7.6.2007: "נבוסים צומחים ובולטים", והיפנה את התובעת לכירורג פלסטי (נספח א'1 לתצהירה).

4. ביום 8.7.2007 נבדקה התובעת אצל ד"ר יצחק מור, כירורג פלסטי, שרשם: "באזור כתף ימין נבוס משנים רבות לא חשוד לכריתה". נרשם עוד: "הוסבר על צלקת ניתוחית". התובעת הופנתה על ידו לניתוח "לא דחוף" (נספח א'2 לתצהירה).

5. בסיכום הניתוח מיום 18.9.2007, שבוצע ע"י הנתבע במרפאת רוטשילד של הנתבעת 1, נרשם: "בחלק האחורי של כתף ימין, נגע עורי כהה בגודל 5X10 נמ"מ... בהרדמה מקומית כריתה של הנגע הנ"ל מכתף ימין". ב"סיכום והמלצות" נרשם: "המשך מעקב רופא המשפחה. ביקורת וקבלת התשובה הפתולוגית בעוד כ- 3 שבועות. בכל מקרה של בעיה – נא לפנות לביקורת" (נספח א'3 לתצהירה). בדו"ח הניתוח מופיע אופן הניתוח: "כריתה של אליפסה של עור מסביב לשולי הנגע הנ"ל" (נספח א'4 לתצהיר התובעת). נילקחה ביופסיה (נספח א'5 לתצהיר התובעת). תוצאות הדו"ח הפתולוגי הראו שדובר בנגע עור שפיר (נספח א'7 לתצהיר התובעת).

6. התובעת העידה: "לאחר מספר חודשים מתום הניתוח ראיתי כי הצלקת נשארת גדולה ותפוחה פי כמה וכמה מהשומה המקורית, ולא זה בלבד אלא שכשהיא חשופה למים חמים, לשמש, לביגוד מבדים מסוימים וכיו"ב היא מגרדת ומציקה. כשהלכתי בלבוש חשוף כגון גופיות הצלקת היתה גוררת הערות מקניטות כמו מי ירה בך, כי זה נראה כמו פצע ירי, ובעבודה שלי זה מוכר ונפוץ" (ס' 10 לתצהירה). התובעת היא חוקרת במשטרה (עדותה בפ' ע' 8 ש' 11-7).

7. התובעת פנתה ביום 9.2.2009 לרופא המשפחה, פרופ' וינגרטן, בתלונה ש"הצלקת מציקה", ושוב הופנתה לכירורגיה פלסטית (נספח א'8 לתצהירה). בהמשך פנתה לפרופ' דן מלר, כירורג פלסטי, ולדבריה הובהר לה ש"אין טיפול שישנה את הצלקת במהותה" (ס' 11 לתצהירה).