ת"א 32701-08 ש.ש. נ' אהוד ואח'

א.גדר המחלוקת:

לפני תביעה בגין נזקי גוף שארעו לתובע, לטענתו, בעקבות טיפול לייזר שביצע ו הנתבע (להלן: ד"ר בר או הנתבע) ביום 18.6.2001 או בסמוך לכך.

האם ד"ר בר התרשל בביצוע הטיפול בתובע ומשכך גרם לתובע לנזקי גוף, אם לאו?

בכך יעסוק פסק הדין הנדון.

ב.זהות הצדדים:

התובע- חלה לטענתו במחלת הפיירוני כתוצאה מהטיפול הלקוי שהעניק לו ד"ר בר בחסות הנתבעת 2. מוכר כלוקה בנפשו בעקבות מלחמת שלום הגליל. השתמש בסמים בעבר. לבקשת התובע ונוכח הנסיבות, אימו מונתה כאפוטרופוס עבורו בתיק זה.

ד"ר בר- רופא, עבד אצל הנתבעת 2 במועדים הרלוונטים לכתב התביעה.

נתבעת 2- מכון להסרת שיער בלייזר- לא התגוננה.

ג.טענות הצדדים:

1.טענות התובע-

א)היה על ד"ר בר להבחין כי התובע אינו צלול בדעתו, ואינו מבין את שמוסבר לו. על כן, אסור היה לד"ר בר לבצע את הטיפול בגופו של התובע.

ב)ד"ר בר אף לא התייחס להערותיו של התובע בעת ביצוע הטיפול והמשיך לטפל בו בעוצמת חום שהכאיבה לתובע תוך שהוא גורם לו נזק רב.

ג)התובע התלונן באופן עקבי על כאבים באיזור איבר מינו שבו טיפל ד"ר בר באמצעות לייזר, כמו כן התלונן על חוסר זקפה, חוסר זרימת דם תקינה באיזור העליון של איבר מינו במקום בו בוצע הטיפול וחוסר תחושה.

ד)מספר רופאים אבחנו אצל התובע את מחלת הפיירוני.

הפגיעה בכושרו המיני של התובע נוצרה כתוצאה ישירה מהפגיעה אשר נגרמה לתובע בטיפול הלייזר שערך בו ד"ר בר.

ו)לתובע לא היתה ידיעה או יכולת לדעת שכתוצאה מטיפול הלייזר שבוצע בו תגרם לו מחלת הפיירוני או כל תופעת לוואי אחרת, לא רק משום שסובל מבעיות נפשיות אלא גם מפני שאין לו כל ידע בתחום הרפואה. על כן, נטל ההוכחה עובר לשכמם של הנתבעים (סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968).

ז)משלא הסכים התובע מדעת לטיפול הנ"ל נוצר מצב לפיו ד"ר בר תקף את התובע תוך ניצול בוטה של נכותו הנפשית, הן במעמד חתימתו על טופס ההסכמה תחת השפעת תרופות והן בעת ביצוע הטיפול במקום שונה מהמקום שהתבקש על- ידי התובע.

ח)במקרה דנן אין המדובר בהסכמה מדעת ואין הוכחה שד"ר בר הסביר את הרשום בטופס לפני שהחתים את התובע. כמו כן, אין לקבוע שהתובע היה מבין את ההסבר אילו הרופא היה מסביר לו.

2.טענות ד"ר בר: