ת"א 32664-12-15

בקשת המבקשת להעביר תוצאות בדיקת CT שביצעה ביום 3.8.17, למומחה מטעם בית המשפט, כדי שיחווה את דעתו ויקבע, בין היתר, קשר סיבתי בין הפגיעה לבין התאונה.

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 17.5.15. המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע לתובעת נכות בשיעור 20% בגין ברך שמאל ו- 10% נכות בגין צלקות, שתיהן קשורות לתאונה. כן קבע כי לתובעת נכות בשיעור 5% בגב התחתון, אך לא ניתן לשייך נכות זו לתאונה, משום שאין רצף בדיקתי או טיפולי בקשר לגב לאחר התאונה.

לאחר מתן חוות הדעת, התובעת ביצעה בדיקת CT שהעלתה ממצאים שונים (כגון בלטי דיסק), ומכאן הבקשה.

דין הבקשה להידחות.

אמנם, הפסיקה נקטה בגישה ליברלית ביחס לשאלות הבהרה, שיש בהן כדי לחסוך זמן ומשאבים, לרבות חקירת המומחה בבית המשפט.

למרות האמור, מצאתי שהעברת בדיקת ה- CT, שבוצעה לאחר שהמומחה נתן את חוות דעתו, אינה יכולה להתפרש כשאלת הבהרה, גם בגישה המרחיבה ביותר. מעת שמונה מומחה, הרי לו סבר שיש מקום לבדיקה הדמיתית כזו או אחרת, יש להניח שהיה מפנה את התובעת לביצועה. הכברת בדיקות נוספות שהמומחה לא דרש, אך משום שלתובעת יש את האפשרות לעשות כן, ולאחר שניתנה חוות הדעת, אינה עולה בקנה אחד עם הרציונל שבמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פלת"ד.

זאת ועוד, מוצדקת עמדת הנתבעת כי אין כל תועלת במשלוח שאלת ההבהרה או הבדיקה. המומחה הביע עמדה ברורה לפיה אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות בגב, אותה אמד ב- 5%. מכאן, שאם התובעת חולקת על קביעה זו – הדרך לתקוף אותה היא בשאלות המכוונות לקביעה זו (לשם ההדגמה: הצבעה על תיעוד רפואי המראה שהיה רצף טיפולי בגב לאחר התאונה, אם יש תיעוד כזה), ולא בהעברת בדיקות הדמיה כאלו ואחרות.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

התובעת תשלים הליכים מקדמיים בתוך 30 ימים מהיום, פגרה במניין.