ת"א 32649-11-15 שיוביץ ואח' נ' עדני ואח'

העיון בשטרי המכר נדרש לטענת הנתבעים, כדי לבחון קיומו של תשריט שדבר קיומו צוין בהסכם רכישת הגלריה על ידי התובעים משנת 1986. וזאת, על מנת להעביר מסמך זה למומחה על מנת שיבצע את סימון השטח של 11 המ"ר שנדרש לבצע בהתאם לפסק הדין החלקי.

התובעים התנגדו לבקשה, אולם לא העלו כל נימוק לגוף הדברים, ולא הכחישו כי התשריט ככל שיימצא נדרש לצורך קביעת קו הגבול של ה- 11 מ"ר, אלא רק טענו כי בית המשפט קם כביכול מכיסאו.

ברם, בהתאם לפסק הדין החלקי התבקש המומחה לסמן את קו הגבול של ה- 11 מ"ר, ובמידת האפשר בתוך 30 ימים מהיום. הדבר טרם נעשה לטענת הצדדים. לפיכך, ככל שנדרש מתן הוראה על מנת לאפשר למומחה לבצע את שנדרש לבצע בפסק הדין – נותרת הסמכות של בית משפט זה ליתן את הסעד הנדרש ופסק הדין החלקי שניתן לא חוסם את דרכם של הצדדים לשוב ולפנות לבית המשפט לעניין זה. לא מדובר בשינוי של פסק הדין, ולא בביקורת על חוות דעת המומחה אשר חורגת מגדרי פסק הדין, אלא במתן הוראה שתאפשר למומחה לבצע את שהתבקש לבצע.

שקלתי האם לבקש את עמדת המומחה האם התשריט נחוץ לו, אולם משלא הובעה התנגדות לגוף הדברים על ידי התובעים, לא ראיתי צורך לעשות כן ולהכביר הליכים ועלויות שלא לצורך. גם אין בצו כל פגיעה אמיתית בזכויות התובעים, ובסך הכל מדובר בבקשה לעיין בשטרי מכר אצל רשם המקרקעין.

בנסיבות אלה, אני נעתר לסעד שהתבקש, ומורה כי על רשם המקרקעין לאפשר לנתבעים 5-6 לעיין בשטרי המכר שפורטו בסעיף 6 לבקשתם מיום 8.11.17. בידי הנתבעים אפשרות להגיש בקשה לחתימה על צו שיפרט את השטרות האמורים, ככל שלא די בהחלטה זו.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ח, 22 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.