ת"א 32613-09-13 מוסך הגוש שירותי רכב בע"מ נ' מבני עציון חברה לבניה ופיתוח בע"מ

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת" או "המוכרת") מכרה לתובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת" או "הרוכשת") את זכויותיה בחלק ממגרש שאת הזכויות בו חכרה המוכרת מהממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי. המגרש ממוקם בסמוך לצומת גוש עציון, והרוכשת מפעילה במקום מוסך מזה שנים רבות (בתחילה כשוכרת, ולאחר חתימת הסכם המכר – כבעלת זכויות במקרקעין). מחלוקתם של הצדדים סובבת את השאלה מה גודל השטח שהזכויות בו הועברו לידי הרוכשת במסגרת הסכם המכר שנחתם בינה לבין המוכרת.

הסכסוך המשפטי - פועל יוצא של אובדן התשריט

אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם ביום 13.12.04 הסכם להעברת הזכויות מהמוכרת לרוכשת. מהאמור במבוא להסכם המכר עולה כי לרוכשת נמכרו זכויות המוכרת "בחלק מהמגרש המקורי המסומן בצבע צהוב בתשריט המצ"ב, ומסומן 'ג' (להלן – 'המגרש') יחד עם המבנה הבנוי עליו (להלן – 'הזכויות') בהתאם לשאר תנאי הסכם זה (המגרש והזכויות יחדיו להלן – 'הממכר')" [ההדגשות במקור – ר.ו.]. ההסכם אינו נוקב בגודל השטח שנמכר.

התייחסות נוספת לגודלו של חלק המגרש שהזכויות בו הועברו נמצאת בסעיף 4(א) להסכם, בו נקבע:

"מוסכם כי הזכויות הנרכשות עפ"י הסכם זה הן כלל הזכויות בשטח הקרקע המסומן בתשריט שסומן באות 'ג' לעיל בצבע צהוב, וכל הבנוי עליה והנמצא בה, ובכלל זה זכויות בניה יחסיות לשטח הקרקע ביחס לשטח המגרש המקורי בין אם מומשו ובין אם לאו...

כן מוסכם כי מבלי שיהיו לקונה כל זכויות מסוג כלשהו במקרקעין, יהיו לקוחותיו רשאים להחנות את רכביהם באופן ארעי בשטח המסומן בזאת בצבע אדום בתשריט נספח ג' להסכם זה, וזאת יחד עם שאר החונים במקום ובהתחשב במספר החניות הפנויות לאור השימוש של אנשים וגורמים אחרים באותו מקום".

לו היה בידי הצדדים התשריט שאמור היה להיות מצורף להסכם המכר, ובו שרטוט שטח המכר בצהוב ושטח החניות באדום, לא היתה תביעה זו באה לעולם. למרבה הצער, אין בידי הצדדים העתק של התשריט שעליו הסימונים בצהוב ובאדום (להלן: "תשריט צבוע"). שני הצדדים גם יחד מסכימים כי במועד חתימת ההסכם או בסמוך לו נצבעו העתקי התשריט שהיו אמורים להיות מצורפים להסכם. עם זאת, העתקי התשריט לא נחתמו באותו מועד. זאת מאחר וחלק ממורשי החתימה מטעם המוכרת לא נכחו במעמד חתימת הסכם המכר, ונציגי המוכרת נטלו את העתקי התשריטים הצבועים לצורך החתמת מורשי החתימה. לידי הרוכשת לא הועבר העתק צבוע של התשריט, לא בסמוך למועד החתימה ולא לאחר מכן. בשלב כלשהו התברר כי אין בידי המוכרת את העתקי התשריטים שסומנו בצהוב ואדום, ונסיונות למוצאם העלו חרס.

מתצהירי הצדדים לא ניתן לדלות תשובה ברורה בנוגע למועד בו נעלמו העתקי התשריטים הצבועים, אף שאין מחלוקת כי הדבר אירע לאחר שההעתקים נמסרו לנציגי המוכרת לצורך החתמתם. עידו יפה, ששימש כמנהל מחלקת הבנייה בנתבעת, מסר בתצהירו כי יתכן שאלה אבדו כבר בשעה שעברו "מיד ליד בדרך להחתמת ראש המועצה" (סעיף 8 לתצהירו). מכל מקום, בבדיקה מאוחרת שערך המנכ"ל הנוכחי של המוכרת בתיקיה, לא עלה בידיו לאתר העתק מהתשריטים הצבועים (סעיף 13 לתצהיר דני אילן).