ת"א 32570-01-10 גאנם נ' בית חולים "רבקה זיו" צפת ואח'

1.בגדרה של תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, ולאחר שהוגשה חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, עותר התובע בבקשה זו להתיר לו להגיש כראיה חוות דעת רפואית נוספת מטעמו.

רקע

2.התובע, יליד 1985 (כיום כמעט בן 30), הגיש את תביעתו בתיק זה, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי בניטור מצבו טרום הלידה ובמהלך הלידה. לטענתו, בשל העיכוב בניטור המצוקה העוברית ממנה סבל, לא בוצע לאמו ניתוח קיסרי במועד. בשל העיכוב בניתוח והמצוקה העוברית בה שהה, נותר התובע, כך לטענתו, סובל מליקויים נוירולוגיים ופסיכולוגיים שונים הפוגעים בתפקודו. בין היתר נטען כי התובע סובל מפגיעה מוטורית, מפגיעה קוגניטיבית, מקשיים בדיבור ומבעיות פסיכולוגיות.

3.בכתב תביעתו טען התובע כי קיים קשר סיבתי בין המצוקה שבה היה שרוי עובר ללידתו לבין מצבו הרפואי. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת של המומחה בתחום המיילדות, ד"ר א' פוקס ז"ל, אשר העריך כי "[...] קיימת אפשרות שמדובר בנזק סב-לידתי[...]". לאחר מכן הגיש חוות דעת של מומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר בני-עדני, אשר ציינה כי בשל נסיבות הלידה "[...] ובהיעדרות סיבה אחרת ברקע לתמונה קלינית של שיתוק מוחין, איני יכולה לשלול את האפשרות שמדובר בהפרעה נוירולוגית הקשורה למהלך הפרונטלי".

עם פטירתו של ד"ר פוקס צירף התובע חוות דעת נוספת בתחום המיילדות של פרופ' שנקר, אשר הבהיר כי נדרשת חוות דעת רפואית נפרדת לעניין הקשר הסיבתי בין תהליך הלידה למצבו של התובע.

4.הנתבעת כפרה בטענות בעניין התרשלות הצוות הרפואי וכן כפרה בטענה כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין אירועי הלידה למצבו של התובע. הנתבעת צירפה את חוות דעתו של פרופ' דרוגן, אשר העריך כי לא קיים כל קשר בין אירועי הלידה למצבו של התובע. לדבריו "[...] דבר אחד ברור – אין קשר סיבתי בין אירועי לידתו לבין מחלתו אשר התבטאה חודשים רבים מאוחר יותר באיחור התפתחותי".

גם פרופ' קוינט, שחוות דעתו הוגשה מטעם הנתבעת, ציין כי לא מצא כל קשר סיבתי בין אירועי הלידה למצבו של התובע. לדבריו "[...] הניסיון לטעון שניתוח קיסרי היה מונע פגיעה נוירולוגית זו או אחרת תלוש לחלוטין מהמציאות ואינו מתבסס על עובדות כלשהן".

5.בעקבות כל אלו ועל פי הסכמת הצדדים, הוריתי על מינויו של פרופ' א' שטיינברג כמומחה מטעם בית המשפט לשם מתן חוות דעת בדבר קיומו של קשר סיבתי בין אירועי לידת התובע למצבו הרפואי. המומחה הגיש חוות דעתו מיום 9.6.2013 ובה שלל קיומו של קשר סיבתי כנטען. המומחה הדגיש כי כדי לקבוע קשר סיבתי יש לשכנע כי התקיימו קריטריונים מקובלים התואמים מצב המכונה אנציפולפתיה היפוקסית איסכמית. במקרה הנוכחי לא התקיים אף אחד מהקריטריונים המוכרים.

6.בא כוח התובע שלח למומחה שאלות הבהרה בהן הפנה, בין היתר, לחוות דעתו של ד"ר אינספקטור. פרופ' שטיינברג השיב על השאלות בתשובותיו (סומנו ת/2- ככל הנראה התאריך המופיע עליהן מוטעה) וחזר וציין כי לא קיים כל קשר סיבתי בין אירועי הלידה למצבו של התובע. המומחה שלל את ההנחה כי התובע סובל משיתוק מוחין (CP) ואף שלל את האפשרות כי התובע סובל מאפילפסיה. המומחה הדגיש כי בשום מסמך רפואי לא צוין כי התובע אובחן כחולה באפילפסיה וכי אם מחלה זו התפתחה לאחרונה הדבר אינו נובע ואינו יכול לנבוע מאירועי הלידה.