ת"א 32477-03-12 בוכהנדלר נ' עמוס ואח'

1. מדובר על תביעה כספית, למימוש רווח במיזם מקרקעין. ברקע – התובע טוען כי הודר על ידי שותפיו (נתבעים 1-2) מן העסקה המשותפת. טענתו זו התקבלה בערעור. התובע טוען כי על פי ההסכמות המחייבות, היו הרווחים אמורים להתחלק בשעור 50% לנתבע 2, ואלו הוא ועמוס (נתבע 1) היו אמורים להיות שותפים שווים ביתרה, 25% לכל אחד מהם.

על פי קביעות ערכאת הערעור:

א. הסכם השותפות בין התובע לבין הנתבעים 1 ו 2 – עומד בעינו ותקף (סע' 145 של פסה"ד בערעור). הנתבעים 1-2 הפרו ההסכם. לכן , כדי לפסוק מה הסכום הכספי המגיע לתובע, שתביעתו הנה תביעה לפיצויי קיום, יש לקבוע מה החלק היחסי במקרקעין שהיה מוקצה למערער אלמלא ההפרה (סע' 150).

ב. בהקשר זה יש לקבוע האם יש להגביל את הפיצוי לתובע רק מחלקו של הנתבע 1 (עמוס), כטענת הנתבע 2 (אביב), אם לאו (סע' 147).

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב – יש לקבוע מה החלקים שנרכשו על ידי עמוס ומתוכם יש לגזור חלק המערער. בהקשר זה חלוקים עמוס ואביב בשאלה מהו שעור הזכויות שרכש עמוס.

אביב טוען כי עמוס רכש רק 1/16 חלקים מן הזכויות במקרקעין ותו לא, אותן מכר לחברת מאיה בתמורת הסך של 530,000 ₪.

עמוס מאידך טוען כי הזכויות שרכשה הנתבעת 4 במקרקעין – נרכשו בנאמנות גם עבורו, וכי הוא שותף מלא יחד עמה בזכויות שרכשה הנתבעת 4 במקרקעין (מדובר במקור ב 7/8: פירוט שרשור הזכויות שרכשה הנתבעת 4 בא בסקירת טענות התובע בסע' 14-16 של פסה"ד). כאשר בחלופה זו עמוס והתובע שותפים שווים במחצית מן הזכויות שרכשה הנתבעת 4 (ס' 148-149).

ד. לגבי גובה הנזק: