ת"א 32409-10-11 קופי1יוא ושיווק בע"מ נ' צילום תיק בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית.

התובעת, חברה פרטית העוסקת ביבוא, שיווק ומכירה של מיכון משרדי וציוד הנדרש בתחום, אשר מקום מושבה בצור יגאל, סיפקה לאורך מספר שנים ציוד לנתבעת 1, חברה פרטית העוסקת בשיווק ומכירת ציוד משרדי היקפי.

לטענת התובעת, חרף דרישותיה והתראות אשר נתנה לנתבעת, נותרה הנתבעת חייבת לה, בגין סחורה אותה רכשה ממנה, סך של 93,772 ₪, נכון ליום 19.7.11.

הנתבע 2 הוא בעל מניות יחיד בנתבעת 1 והוא, לטענת התובעת, התחייב כלפיה, באופן אישי, כי ישולם לה עבור הציוד שנרכש.

בגין חוב זה הוגשה התובענה, הן כנגד הנתבעת 1 הן כנגד הנתבע 2, בטענה כי אחראי הוא באופן אישי לתשלום אותו חוב.

ההליכים בתיק זה נמשכו זמן רב, רב מדי, וודאי בשים לב למהות התיק ולמחלוקת בין הצדדים.

התנהלות הנתבעת בתיק הובילה לכך שפעמיים ניתן פסק דין, הן ביום 26.2.13 כאשר הנתבעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית ואף לא התייצבו לדיון שנקבע בתיק והן ביום 4.12.13, לאחר שעדיין, חרף חלוף חודשים נוספים, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית.

במשך חודשים רבים לא הוגשו תצהירי הנתבעים, חרף ארכות אשר ניתנו להם, אך כאמור, אלו לא הוגשו.

התנהלות הנתבעים לאורך ההליך כולו הצביעה על זלזול מופגן בהליך, בצד שכנגד ובבית המשפט וזאת באופן שיטתי וחרף הסנקציות אשר הוטלו עליהם על ידי בית המשפט. בהתנהגות זו, פגעו הנתבעים בזכותה של התובעת לניהול הליך משפטי בהגינות וביעילות.

משכלו כל הקיצין, נאסר על הנתבעים, בהתאם לתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, להעיד עדים או להוכיח עובדות, זולת הגשת כרטסת הנתבעת 1 אצל התובעת בשנים הרלוונטיות (ראו החלטות בית המשפט מיום 3.12.13 ומיום 19.12.14).

חרף התנהלותם, אשר הובילה למתן אותן החלטות וחרף הצהרתו המפורשת של ב"כ הנתבעים בדיון שבו בוטל פסק הדין השני מיום 4.12.13, כי אין הנתבעים מבקשים להגיש תצהירים, אלא כרטסת בלבד, הוגשה ביום 1.5.14 בקשה למתן ארכה נוספת להגשת תצהירי עדות ראשית. בקשה זו נדחתה בהחלטה מנומקת בהרחבה מיום 26.5.14.