ת"א 32394-11-14

בפניי בקשת המבקשת להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 3.8.15, שבו הוריתי על מחיקת התביעה נגדה. מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, ובקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת התקבלה. לאחר מכן, ועוד לפני שהתקיים דיון, ביקשו המשיבים למחוק את תביעתם נגד המבקשת. בהחלטה מיום 20.7.15 הוריתי למבקשת להגיש תגובה עד יום 31.7.15. משלא הוגשה תגובה, ניתן פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מהבקשה עצמה עולה כי ההחלטה מיום 20.7.15, המורה על הגשת תגובה לבקשת המחיקה עד יום 31.7.15, התקבלה אצל המבקשת ביום 27.7.15, דהיינו ארבעה ימים לפני חלוף המועד להגשת התגובה. מכאן שההחלטה הומצאה למבקשת, והיה עליה להגיש תגובה או למצער בקשה להארכת מועד.

גם בטענה כי המבקשת לא קיבלה את בקשת המחיקה אין ממש, שכן החלטתי ניתנה על גבי הבקשה, כך שעם קבלת ההחלטה קיבלה המבקשת גם את הבקשה.

בנסיבות אלה, ומשהומצאה למבקשת ההחלטה המורה על הגשת תגובה, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

גם לביטול מחמת שיקול דעת בית המשפט אין מקום בנסיבות העניין. הבקשה למחיקת התביעה הוגשה בשלב מוקדם, עוד בטרם התקיים דיון כלשהו בתביעה. כאשר מבקש תובע למחוק את תביעתו בשלב מוקדם כזה, מן הדין להעתר לבקשה.

באשר לשאלת ההוצאות – סוגיית ההוצאות עד להחלטה לתת רשות להתגונן נדונה על ידי הרשם זיתוני בהחלטתו מיום 21.12.14. הרשם זיתוני החליט שלא לעשות צו להוצאות בגין ההליכים עד לאותו שלב. מאז לא התקיים הליך כלשהו בתביעה. הבקשה למחיקת התביעה הוגשה בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט. לפיכך אין מקום לפסיקת הוצאות עבור השלב שממתן הרשות להתגונן ועד למחיקת התביעה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ו, 16 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.