ת"א 32170-04-15 ח' נ' מעבדות מילודע & מיג''ל שותפות מוגבלת ואח'

התובעת שלחה שאלון, שנענה בתצהיר תשובות. לטענת התובעת חלק מן השאלות לא נענו כהלכה והיא דורשת מענה משלים . בנוסף ביקשה מענה לשאלות נוספות – חדשות - בעקבות המענה שניתן. ביחס לשאלות שלא נענו , אם לא נענו, יש לבדוק הטעם לאי המענה . ביחס לשאלות שכן נענו וכעת מבקשים לשאול שאלה נוספת, אין זכות קנויה לשני סבבים של שאלות. יש לרכז השאלות הרלבנטיות שיש בהן צורך - בשאלון אחד. שמור אמנם שיקול הדעת של ביהמ"ש להורות על מענה גם לשאלות נוספות במקרה המתאים – אך הדבר לא ייעשה כעניין שבשגרה. ככלל, יש מקום לדרישה שמנסח השאלות ינסחן באופן מדויק, שימנע הצורך בשאלות נוספות משעה שניתן מענה לשאלות כפי שנשאלו. אזכיר גם שקבעתי מנגנון ההוצאות בבקשה בסך 1000 ₪ לטובת צד שעמדתו תתקבל, ביחס לכל שאלה.

החסרים הדיוניים רוכזו בטבלה בהתאם להנחייתי מישיבת 17.12.15. לאחר עיון, להלן החלטתי ביחס לשאלות לגביהן הוגשה הבקשה.

שאלה 2: טעם ההתנגדות הנו שהשאלה נענתה. אך השאלה אם ניתנה עזרה ראשונה במקום התאונה לא נענתה . יכול שהיה ניתן לטעון שאין רלבנטיות שהרי אין חוו"ד רפואית המתיימרת לטעון לתזה רפואית של החמרת נזק עקב שהוי בטיפול נדרש. עם זאת היות ולא נטען להיעדר רלבנטיות – אני מחייב במענה ביחס לשאלה זו האם ניתנה עזרה ראשונה במקום . המענה יינתן תוך 30 יום.

איני מחייב בכל מענה משלים מעבר לכך, ביחס לטיב או סוג הטיפול שניתן, אם ניתן, כאשר אכן ניתן לאסוף תיעוד רפואי. אני מחייב הנתבעות בהוצאות בסך 1000 ₪.

שאלה 3: אמת שדרישה לעיון במסמך ספציפי אין מקומה בשאלון. אך בעקבות תשובה זו שניתנה, פנתה התובעת בדרישה נפרדת לעיון ספציפי. עיון כזה ניתן לבקש גם במסמך שלא נזכר בגילוי , מכוח תק' 117 ונכון שברגיל יש לצרף תצהיר לבקשה כזו. אולם יש להתייחס לרציונל של צירוף תצהיר. תצהיר נדרש לשם אימות עובדות נטענות. כך למשל בחיי המעש אין חשיבות לצירוף תצהיר לבקשה בכתב, לפי תק' 241(א) – חרף לשון התק' הדורשת תצהיר – אם וכאשר הבקשה יסודה משפטי בלבד.

כך אף כאן – השאלה אם יש או אין נוהלי בטיחות בעת שימוש בחומצה גופרתית או למשל שמדובר בחלק מנוהל כללי יותר לגבי שימוש בחומרים במעבדה – הנה בידיעת הנתבעות. הרלבנטיות נחזית על פניה כקיימת. אני מחייב הנתבעות להשיב אם יש נוהל בטיחות במעבדה לשימוש בחומצה גופרתית או חומרים מסוכנים שהחומצה הגופרתית במניינם. אם כן יש לשלוח הנוהל לתובעת – הכל בתוך 30 יום. אין טעם לשלוח התובעת להגיש בקשה נפרדת בעניין זה של גלוי ועיון בנוהלים, וחזקה שאם היה טעם ממשי שלא לתן העיון באם קיימים נוהלים כאלה – היה הוא מוצב בתשובת הנתבעות כבר בשלב זה. אני מחייב הנתבעות בהוצאות בסך 1000 ₪.

שאלה 4: יש כאן כפל דרישה – כלומר כלול בשאלה 3.

שאלה 5: מחייב במענה האם שונו נהלי הבטיחות במעבדה לאחר התאונה נשוא התביעה. מטעמים של רלבנטיות והכבדת יתר נדרש מענה רק במה שקשור לשימוש בחומרים מסוכנים כגון חומצה גופרתית או בקבוקים המכילים חומרים כאלה. איני מחייב בהוצאות מן הטעם שאכן היה צריך לנסח הדרישה באופן בהיר ומוגדר כבר בשאלון המקורי, ולתחמה במועדים. הן מטעמי רלבנטיות והן מטעמי הכבדה.

שאלות 8 ו 9 : אכן אין סתירה הכרחית בין המענה לשאלות 8 ו 9 . יכול והמענה לתמיהה יינתן בתשובות לשאלות 3 ו 5 לגביהן חייבתי במענה, אך עוד חזון למועד. אני מחייב התובעת בהוצאות בסך 1000 ₪ בגין דרישות אלה.

שאלה 10: מקבל עמדת הנתבעות שאין רלבנטיות למענה. יכול שהייתה רלבנטיות לו נשאלה שאלה קונקרטית בנוסח מדויק כגון "תאונות הכרוכות בשימוש בבקבוק המכיל חומצה גופרתית או חומר מאכל וכיוצ"ב דוגמאות ואף תוך הגבלת שנות הבדיקה אליהן מתייחסת השאלה לפרק זמן סביר. אין רלבנטיות לשאלה כפי שנשאלה והיא מהווה אף הכבדת יתר שאינה במקומה אף לו היתה רלבנטית. גם כשבודקים משטר בטיחות נוהג וצפיות קיימת לאור מקרי עבר – יש רלבנטיות רק לתאונות המערבות אותו סוג של הליך גרימה. אני מחייב התובעת בהוצאות בסך 1000 ₪ בגין שאלה זו.