ברוך נ' פלונים

לפני ביהמ"ש תביעת מתווך לתשלום דמי תיווך בגין מכירת נכס בתקופת הבלעדיות.

הגשת כתבי טענות ודיונים

1. התובע הגיש בתאריך 15.11.23 כתב תביעה בו ביקש לחייב הנתבעים לשלם לו הסך של 215,836 ₪. ביהמ"ש (כבוד הרשם הבכיר אבנר יפרח כתוארו דאז) נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה הנאמן בעסקת מכר בה הנתבעים מכרו את דירתם יחזיק במלוא סכום העיקול בסך של 75,000 ₪. הנתבעים הגישו כתב הגנה בתאריך 15.1.24. ביהמ"ש נמתן צו להגשת ראיות בתאריך 22.3.24. התובע הגיש ראיותיו בתאריך 7.4.24 והנתבעים, לאחר שביקשו וקיבלו ארכה, בתאריך 1.5.24. הדיון הראשון התקיים בתאריך 22.5.24 ובו ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת הראיות. הדיון השני התקיים בתאריך 19.11.24 ובו נחקרו התובע והנתבעת. התמליל התקבל בתאריך 24.11.24 וביהמ"ש נתן צו להגשת סיכומים בתאריך 3.12.24. התובע הגיש סיכומיו בתאריך 15.12.24, הנתבעים בתאריך 23.12.24 ובאופן תקין בתאריך 24.12.24. התובע ביקש וקיבל רשות להגשת סיכומי תשובה, אותם הגיש בתאריך 7.1.25. .

    

   דיון והכרעה

2. על ביהמ"ש לקבוע האם התובע זכאי לדמי תיווך על פי הזמנת השירות והסכם הבלעדיות עליהם חתמה הנתבעת ובין היתר לקבוע האם התובע רימה את הנתבעים כאשר לא החריג בהסכם את מי שקנו הנכס והאם היה הגורם היעיל..

   להלן טענות הצדדים.

    

   טענות התובע

3. התובע טען בכתב התביעה כי הוא מתווך מקרקעין המחזיק ברישיון תיווך, הנו הבעלים והמנהל של משרד למתן שירותי תיווך במקרקעין בשם "קלאס נדל"ן" והנתבעים הינם בני זוג, אשר היו ועודם הבעלים הרשומים של זכות חכירה ראשית מאת מדינת ישראל וקרן קיימת לישראל ביחס לבית מגורים פרטי, המצוי ברחוב XXX בXXX (להלן: "הנכס")..עוד טען, שהנתבעים התקשרו עמו בתאריך 23.7.23 בהסכם להזמנת שירותי תיווך במקרקעין (להלן: "ההסכם"), לפיו הם נתנו לו זכות הבלעדיות לשיווק הנכס, בהתאם לטופס הזמנת שירותי תיווך וטופס התחייבות לבלעדיות לשיווק הנכס, עליו חתמה הנתבעת בשם שני הנתבעים, והיא זו אשר התנהלה מולו בשם שני הנתבעים.

    

4. התובע טען שמיד עם חתימת ההסכם, פעל כפי התחייבויותיו לשיווק הנכס וחשיפתו בפני רוכשים בכח, לרבות באמצעות פרסום באתרים שונים במרשתת ובאתר הבית שלו כנכס מועדף, פניות יזומות והזמנת רוכשים בכח וביקורים בנכס עם רוכשים בכח. עוד טען, שהנתבעים הפרו את ההסכם ואת התחייבותם כלפיו הפרה בוטה ויסודית ופעלו בכוונת מכוון בחוסר תום לב מובהק וקיצוני, ניצלו אותו, מקצועיותו ופעולותיו, עד שבסופו של יום מכרו את הנכס מאחורי גבו על מנת להתחמק מהתחייבויותיהם על פי ההסכם ולקפח את זכויותיו על פיו, לרבות עשיית עושר ולא במשפט על גבו ועל חשבונו. התובע טען שהנתבעים מכרו את הנכס בלב תקופת הבלעדיות (בחלוף שלושה חודשים מתחילתה), תוך הדרתו מהעסקה וקיפוח זכויותיו, והכל באופן המהווה הפרה יסודית ובוטה של ההסכם. עוד טען, שמשעה שהוא קיים התחייבותו על פי ההסכם וכפי חובותיו על פי דין, ולפי שהנתבעים ביצעו עסקת מכר בתוך תקופת הבלעדיות, בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים"), הוא זכאי לתשלום דמי תיווך כפי שהוסכם בין הצדדים. בנוסף, טען, לנוכח הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, הוא זכאי לפיצויים בשיעור דמי התיווך המוסכמים, וזאת לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) תשל"א – 1970 (להלן : "חוק החוזים"). כמו כן, טען כי זכאי מכוח סעיף 15 לחוק החוזים לפיצויים מוסכמים כקבוע בהסכם – פיצוי מוסכם בשיעור של 2% ומע"מ מסך תמורת המכירה בגין הפרת הבלעדיות ופיצוי מוסכם בשיעור של רבע מדמי התיווך ומע"מ בגין איחור של למעלה מ- 30 ימים בתשלום דמי התיווך. עוד טען שעל פי הנתונים שמסרה הנתבעת, תמורת המכירה הנה בסך של 6,280,000 ₪.