אלקיים ואח' נ' זוהר קינן ו-53 אח'

בקשת הנתבעים 8-5 להורות על מחיקת התביעה.

התובעים הגישו נגד הנתבעים 8-5 ובעלי דין נוספים תביעה לביטול עסקאות שביצעו, לרכישת קרקעות הסמוכות למושב פדיה וידועות כגוש 3729 חלקות 18 ו-19 (להלן: "הקרקעות" ו"החלקות", בהתאמה), ולתשלום נזקיהם הנטענים בסך כולל של 7,200,000 ₪.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעות 1, 3, ו-4 (להלן: "אייזנברג גרופ") שיווקו מכירה של קרקעות חקלאיות במושב פדיה, כך על פי הפרסום, במסגרת פרויקט לקידום תכנית לשינוי ייעוד הקרקעות מייעוד חקלאי לייעוד בנייה למגורים. לטענת התובעים, במסגרת הליך השיווק הציגו בפניהם נציגי אייזנברג גרופ מצג שווא באשר להשלמת הליך שינוי ייעוד הקרקעות וכן הפעילו עליהם מכבש לחצים להצטרף לפרויקט. התובעים חתמו, במשרד הנתבע 2 אשר ליווה את הפרויקט, על הסכמים שונים ובכלל זה הסכם שיתוף, הסכם ניהול ונוסח הסכם מכר, מבלי שניתנו להם הסברים על הסיכונים הכרוכים בעסקאות ועל מעמד הקרקעות ומבלי שניתנה להם הזדמנות לבדיקת המצב התכנוני. בנוסף, חתמו על ייפוי כוח לנתבע 2 לבצע בשמם פעולות במקרקעין, לשנות את זכויותיהם הקנייניות ועוד, מבלי שיודעו על כך. התובעים שילמו את הכספים עבור הקרקעות לידי הנתבע 2, ואלו הופקדה בנאמנות. בהמשך חתם הנתבע 2 בשם התובעים, ועל פי ייפוי הכוח, על הסכם מכר מול הנתבעים 8-5 – בעליהם הרשומים של הקרקעות. בהמשך, הוברר לתובעים כי אין היתכנות להפשרת הקרקע בעתיד הנראה לעין; כי הקרקעות מצויות בסמוך למושב פדיה ולא בתחומי המושב; כי הפרויקט נולד בכריתת הסכם אופציה בין הנתבעים 8-5 לנתבעת 3, כשמכוחו היא רשאית להסב את זכות האופציה לצדדי ג' למשך זמן בלתי מוגבל, ומשכך ביצעה אייזנברג גרופ שיווק אגרסיבי במטרה לממש את האופציה במהירות; כי אייזנברג גרופ לא ביצעה בדיקות להערכת היתכנות שינויי הייעוד. לטענת התובעים הם לא היו מתקשרים בפרויקט לו היו מגלים מראש את כל המידע הרלוונטי. באשר לנתבעים 8-5, נטען כי הם נתנו יד לתרמית באמצעות מתן אופציה פסולה במטרה להשיג רווחים גבוהים משמעותית משווין האמיתי של הקרקעות, ובחרו למכור אותן דרך גורם שלישי כיוון שלא ניתן לשנות את הייעוד והמכירה התאפשרה רק על ידי הצגת מצגי סרק. נטען כי הנתבעים 8-5 נושאים באחריות למחדלי יתר הנתבעים, שעה שידעו שאין סיכוי לפרויקט; כי הם פעלו בחוסר תו"ל במו"מ שכן לא גילו לתובעים פרטים מהותיים אודות הקרקעות; וכי מעשיהם עולים כדי רשלנות ומצג שווא רשלני.

התובעים עתרו לביטול הסכמי השיווק, הסכמי סיחור האופציה והסכמי המכר; להשבת הכספים ששילמו לנתבעים ולתשלום פיצויים עבור אובדן הזדמנויות השקעה חלופיות ועבור בזבוז זמן, אנרגיה ועוגמת נפש.

הנתבעים 8-5 טענו בכתב ההגנה, בין היתר, כי היה על התובעים לבצע את הבדיקות הנדרשות טרם הרכישה, כפי שאף התחייבו בהסכמי המכר, וכי הם מכרו את הקרקעות כקרקעות חקלאית ולא הציגו כל מצג אחר לתובעים.

טענות הנתבעים 8-5 בבקשה

יש להורות על מחיקת התביעה, מחמת היעדר עילה ו/או יריבות. התביעה הוגשה כנגד הנתבעים במאוחד תוך הצגת מצג מטעה כי התובעים רכשו יחידת קרקע אחת מהנתבעים כולם. ואולם, בעוד שבכתב התביעה נטען כי ארבעת הנתבעים היו הבעלים הרשומים של הקרקעות נשוא התביעה והמוכרים על פי הסכם המכר עליו חתמו התובעים, הרי שחלקה 18 הייתה בבעלות הנתבעים 6-5 וחלקה 19 הייתה בבעלות הנתבעים 8-7, כשאין כל קשר בין החלקות. היה על התובעים לציין בכתב התביעה במפורש ממי רכשו את הקרקע, שכן, לנתבעים 6-5 אין בהכרח קשר לתובעים שרכשו קרקע מהנתבעים 8-7, ובדומה לנתבעים 8-7 אין בהכרח קשר לתובעים שרכשו קרקע מהנתבעים 6-5. בהתאם, אף סכום התביעה אינו רלוונטי כלפי מי מנתבעים אלו.

התביעה מנוגדת לס' 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"); צירוף התובעים משולל בסיס משפטי, בשים לב לכך שמדובר במערכות יחסים שונות, הסכמים שונים וקרקעות שונות. אין בקיומן של טענות משותפות לתובעים כלפי הנתבעים 4-1 להכשיר תביעה משותפת כלפי הנתבעים 8-5. כך, אף אם יתקבלו כלל טענות התובעים, תביעתם של תובעים שרכשו קרקע מהנתבעים 6-5 תידחה כנגד הנתבעים 8-7.

מובהר כי אין כל קשר בין הנתבעים 6-5 לנתבעים 8-7 ובפרט בכל הנוגע לקרקעות, שנמכרו באופן נפרד ועצמאי.

לחילופין, מבוקש להורות למשיבים לתקן את תביעתם תוך שיבהירו מי מהם תובע את הנתבעים 6-5 ומי מהם תובע את הנתבעים 8-7, וכן יובהר מהם סכומי התביעה המיוחסים לכל זוג נתבעים.