ת"א 32002-07-15 גולד ואח' נ' ניצן בלנקיטני ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
32002-07-15
2.12.2015 |
|
בפני השופטת: ריבה ניב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. ניקולס גולד 2. רייצ'ל גולד |
נתבעים: 1. אבישי בלנקיטני 2. ברנדוויט ישראל בע"מ 3. BRANDWIT CORPORATION |
| החלטה | |
|
בפני בקשות הנתבעים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה. הואיל והבקשות דומות במהותן, אדון בהן במאוחד.
לטענת המבקשים- נתבעים, יש להורות על חיוב המשיבים/ תובעים בהפקדת ערובה בשל היותם תושבי חוץ שאין להם נכסים או מען בארץ ולנוכח סיכוייה הנמוכים של התביעה.
מנגד, טוענים המשיבים כי אין להורות על הפקדת ערובה אך בשל היותם תושבי חוץ, וזאת מכוח האמנה הבילטרלית להכרה ואכיפה של פסקי דין עליה חתומות ישראל ואנגליה והן מכוח תקנה 28 (א) לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט 1968. עוד מטעימים הם בדבר סיכוייה הגבוהים של התביעה להתקבל.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
בהיותם של התובעים אנשים פרטיים חלה בעניינם תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
בפסיקה נקבע כי- "הקווים המנחים לשימוש בתקנה: "הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מפני עוניו בלבד; היות הנתבע מחו"ל הוא טעם לחיוב ערובה, אך ייתכנו גם טעמים אחרים, ובסופו של יום "בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו... שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא... על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרת התקנה- הבטחת תשלום הוצאות הנתבע... אכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות". (רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא (2007) (פורסם במאגרים)).
ר' גם: "במסגרת האיזון בין השיקולים השונים, כאשר תובע מתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע, או שאין הוא ממציא את מענו העדכני כנדרש על פי תקנות סדר הדין, הנטייה בדרך כלל היא לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 900; עניין אויקל, שם)". (רע"א 3601/04 לין ונצ'ון נ' מדינת ישראל מנהלת ההגירה/ משטרת ישראל (2007) (פורסם במאגרים)), עם זאת, נקבע שם "כי יש לאזן שיקול זה מול השיקולים האחרים ובסופו של דבר האיזון שם נקבע בכך שסכום הערובה הופחת. ר' גם בעניין זה רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים (2004), נח(5) 865 (פורסם בנבו).
עיון ב"אמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית, בדבר הדדיות בהכרתם ובאכיפתם של פסקי- דין בעניינים אזרחיים" מצביע על כי האמנה חלה על פסקי דין-
"(ב) בישראל- בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הנוצריים ובתי הדין הדרוזיים".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|