ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
32002-07-15
02/12/2015
|
בפני השופטת:
ריבה ניב
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ניקולס גולד
2. רייצ'ל גולד
|
נתבעים:
1. אבישי בלנקיטני
2. ברנדוויט ישראל בע"מ
3. BRANDWIT CORPORATION
|
| החלטה |
בפני בקשות הנתבעים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה. הואיל והבקשות דומות במהותן, אדון בהן במאוחד.
לטענת המבקשים- נתבעים, יש להורות על חיוב המשיבים/ תובעים בהפקדת ערובה בשל היותם תושבי חוץ שאין להם נכסים או מען בארץ ולנוכח סיכוייה הנמוכים של התביעה.
מנגד, טוענים המשיבים כי אין להורות על הפקדת ערובה אך בשל היותם תושבי חוץ, וזאת מכוח האמנה הבילטרלית להכרה ואכיפה של פסקי דין עליה חתומות ישראל ואנגליה והן מכוח תקנה 28 (א) לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט 1968. עוד מטעימים הם בדבר סיכוייה הגבוהים של התביעה להתקבל.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
בהיותם של התובעים אנשים פרטיים חלה בעניינם תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
בפסיקה נקבע כי- "הקווים המנחים לשימוש בתקנה: "הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מפני עוניו בלבד; היות הנתבע מחו"ל הוא טעם לחיוב ערובה, אך ייתכנו גם טעמים אחרים, ובסופו של יום "בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו... שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא... על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרת התקנה- הבטחת תשלום הוצאות הנתבע... אכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות". (רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא (2007) (פורסם במאגרים)).
ר' גם: "במסגרת האיזון בין השיקולים השונים, כאשר תובע מתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע, או שאין הוא ממציא את מענו העדכני כנדרש על פי תקנות סדר הדין, הנטייה בדרך כלל היא לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 900; עניין אויקל, שם)". (רע"א 3601/04 לין ונצ'ון נ' מדינת ישראל מנהלת ההגירה/ משטרת ישראל (2007) (פורסם במאגרים)), עם זאת, נקבע שם "כי יש לאזן שיקול זה מול השיקולים האחרים ובסופו של דבר האיזון שם נקבע בכך שסכום הערובה הופחת. ר' גם בעניין זה רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים (2004), נח(5) 865 (פורסם בנבו).
עיון ב"אמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית, בדבר הדדיות בהכרתם ובאכיפתם של פסקי- דין בעניינים אזרחיים" מצביע על כי האמנה חלה על פסקי דין-
"(ב) בישראל- בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הנוצריים ובתי הדין הדרוזיים".