- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 31977-09-14 כהן נ' נתן
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
31977-09-14
29.3.2015 |
|
בפני השופטת: כוכבה לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: דבורה כהן |
משיבה: אראלה נתן |
| החלטה | |
-
בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת ראיות וסעדים נוספים לאלו שבכתב התביעה המקורי וכן להוספת נתבעת נוספת - בתה של המשיבה.
כתב התביעה המקורי הוגש באופן רשלני על ידי המבקשת שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין .לאור היעדר ידע בהליכים המשפטיים הוגש כתב התביעה ללא אסמכתאות מהותיות שיבססו את עילת התביעה. על רקע זה הוראתי למבקשת בישיבה שהתקיימה ביום 23/12/14, לפעול לתיקון כתב התביעה שאם לא כן דינה של התביעה כפי שהוגשה הוא סילוק על הסף.
-
המבקשת שכעת מיוצגת על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, הגישה כתב תביעה שהינו רחב ומקיף באופן משמעותי ביחס לכתב התביעה המקורי שהוגש בכתב יד והתפרס על פני שורות בודדות.
כתב התביעה המתוקן כולל רכיבים של פיצוי כספי בסך של 150,000 ש"ח אשר כלל לא נכללו בכתב התביעה המקורי.
-
אכן, למקרא כתב התביעה המקורי וכתב התביעה המתוקן, ניתן לקבוע כי למעשה מדובר בתביעה שונה לחלוטין. אין המדובר אך ורק בתיקון כתב התביעה. אלא שלאור הגישה הליברלית של בתי המשפט המבחן העיקרי בכגון דא הינו עילת התביעה, תוך מתן פרשנות רחבה למונח "עילה".
במקרה שבפניי עילת התביעה הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן הינה חוזה שכירות עליו חתומים הצדדים.
המבקשת , השוכרת על פי הסכם השכירות אשר הוארך לטענתה בחודש יוני 2014.
אמנם בכתב התביעה המתוקן הוספו סעדים כספיים שלא נכללו בכתב התביעה המקורי אלא שגם סעדים אלו מקורם בעילת התביעה מכח חוזה השכירות .במובן זה לא חרגה המבקשת מעילת התביעה.
-
המשיבה מתנגדת לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה מטעמים של חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט מצד המבקשת באופן שהגישה מלכתחילה כתב תביעה לקוני וקצר ובעת שניתנה ההזדמנות לתיקון כתב התביעה בחרה להרחיב את היריעה באופן ניכר.
בעניין זה לא התרשמתי כי מדובר בחוסר תו"ל או שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, אלא בחוסר ידע והיכרות עם ההליכים המשפטיים מצד המבקשת שלא הייתה מיוצגת והגישה כתב תביעה שנוסח באופן לקוני ולא ברור.
שנית, המשיבה טוענת כי האופן שבו פעלה המבקשת גרם להכבדה על המשיבה שנאלצה להגיש כתב הגנה לכתב התביעה המקורי ולהתייצב לדיון סרק .באם תיענה הבקשה לתיקון כתב התביעה תיאלץ להגיש כתב הגנה נוסף.
אכן יש ממש בטיעוני המשיבה בדבר ההכבדה היתרה בשל האופן שבו נוהל ההליך, אלא שאני סבורה כי בשלב זה של הדיון יש להעדיף בירור המחלוקת במלואה על פני פיצול התדיינויותת בפני ערכאות שונות, ככל שהמבקשת תבקש לתבוע פיצויים כספיים בהליך נפרד למקרה ולא תאושר בקשתה לתיקון כתב התביעה שבפניי. שיקולי היעילות מטים את הכף לטובת המבקשת והיענות לבקשתה לתיקון כתב התביעה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
