נסים ואח' נ' לוין ואח'

1. רקע

בפנינו תביעה לתשלום דמי תיווך בגין תיווך במכירת דירת מגורים ברחוב --------, פתח תקווה (להלן – הדירה). ביום 7.2.18 חתמו הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך וכן על הסכם בלעדיות (להלן – ההסכמים). בהסכמים נקצבה תקופת הבלעדיות לתקופה שמיום 7.2.18 ועד ליום 1.7.18.

2. ביום 13.5.18 הדירה נמכרה למר עמיחי גרוס (להלן – הרוכש). התובעים דרשו מהנתבעים לשלם את דמי התיווך. הנתבעים דחו את דרישתם של התובעים.

4. ביום 4.10.20 ניתן פסק הדין. בפסק הדין נדחו טענותיהם של הנתבעם והתביעה התקבלה במלואה. על פסק הדין הוגש ערעור, שנידון במסגרת ע"א (מחוזי-מרכז) 74749-11-20. ביום 13.4.21 התקבל הערעור, באופן שהעניין הובא שוב בפני לצורך דיון מחודש בסתירת החזקה הסטטוטורית, הקבועה בסעיף 14(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 (להלן – החוק), לפיה המתווך הבלעדי הוא הגורם היעיל שביסוד העסקה שנחתמה בתקופת הבלעדיות, ככל שביצע את פעולות השיווק הנדרשות לפי סעיף 9(ד). הצדדים הודיעו, כי אין הם מבקשים להגיש ראיות נוספות בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לפיכך נקבע סדר הגשת סיכומים על ידי הצדדים. הצדדים הגישו סיכומיהם, ועתה יש להכריע בשנית בסכסוך.

2. טענות התובעים